זוטה לבנה Micromeria fruticosa


זוטה לבנה  Micromeria fruticosa 

זוטה לבנה, זה הצמח שלי 🙂

במסגרת התואר השני בביולוגיה, הקדשתי שנתיים תמימות למחקר על הזוטה הלבנה. בחנתי את ההרכב הכימי של השמן האתרי וניסיתי לאתר זוטה לבנה עם ריח אחר. האם מצאתי? האם באמת יכול להיות שיש זוטה לבנה עם ריח אחר? ומה בעצם המשמעות של זה?

רקע כללי:
זוטה לבנה היא צמח ממשפחת השפתניים.
צמח הזוטה גדל בר בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה. זוטה לבנה נפוצה בכתמים בבתי גידול סלעיים בחבל הים תיכוני, מגבול הצפון ועד אזור הספר הים תיכוני בדרום (350-400 מ”מ גשם בשנה).
לזוטה הלבנה פרחים קטנים ולבנים.
הפריחה מתחילה מאוחר יחסית בחודש יוני ונמשכת לתוך הקיץ, שיאה בספטמבר וסיומה בדצמבר.
צמח הזוטה הלבנה הוא בעל ארומה מאד מיוחדת ולכן זוטה לבנה היא צמח מומלץ להכנת תה משובח.

זוטה פריחה

זוטה לבנה צמח מרפא ברפואה העממית: ערביי הארץ משתמשים בתה שנחלט מהעלים לפתיחת דרכי הנשימה בזמן הצטננות ולהקלה בכאבי בטן.
הריח של הזוטה משמש לשמירה על ערנות.
בשמחות נוהגים הערבים לתת לחוגגים אגודות צמחי זוטה לבנה כדי לשמור על ערנותם.
כמו כן נהוג להניח ענפי זוטה בארונות הבגדים ובמגירות , לריח טוב ונגד עש.

זוטה לבנה  – ההרכב הכימי
זוטה לבנה מכילה שמן אתרי, שמן אתרי מקנה לצמחים את ריחם.
השמן האתרי של הזוטה הלבנה מכיל מרכיב עיקרי המכונה פולגון pulegone (מונוטרפן קטוני).
במחקר שערכתי בהנחיית פרופ’ פרידמן מאוניברסיטת תל אביב וד”ר פוטייבסקי ממנהל המחקר החקלאי (נווה יער), נמצאה זוטה לבנה בעלת ריח שונה לחלוטין ממה שהיה מוכר עד כה.
זוטה לבנה זו אינה מכילה פולגון כרכיב בשמן האתרי שלה.
השמן האתרי בטיפוס הכימי השונה (מין צמחי זהה בעל רכיבים כימיים שונים) מכיל רכיבים אחרים כפיפריטנון ופיפריטנון אוקסיד.
כאשר מחפשים שונות כימית בין צמחים ההנחה הבסיסית היא שסביר יהיה למצאם באזורים שונים מבחינת תנאי הסביבה כמזג אויר, גובה, קרקע ועוד אך המדהים הוא שבמחקר נמצא כי זוטה לבנה המכילה פולגון גדלה בצמוד לזוטה לבנה שאינה מכילה פולגון כלל וכלל.
כלומר, שונות כימית בין צמחים מאותו מין קיימת גם באותו אזור בדיוק ובאותם תנאים סביבתיים.

המשמעות של הדברים בשדה ובהקשר לשימוש רפואי בצמחים היא שגם כאשר אנו מזהים צמח ברמת המין, אין אנו יכולים לדעת מה יהיה ההרכב הכימי שלו. כאשר ההרכב הכימי של הצמח יהיה שונה, הפעילות הרפואית של הצמח תשתנה גם היא.
גיל העלים בצמח זוטה לבנה הוא פרמטר נוסף שמשפיע באופן משמעותי על ההרכב הכימי של הזוטה הלבנה.

כלומר, אפילו בענף אחד של זוטה לבנה  לעלים הצעירים  פעילות ביולוגית שונה מאשר לעלים הבוגרים.

זוטה לבנה  – פעילות השמן האתרי 
לשמן האתרי פעילות פיטוטוקסית המשפיעה על יכולת הנביטה של צמחים אחרים כמו שהודגם בחשיפת זרעי חיטה לעלים של זוטה לבנה או לשמן האתרי בלבד.
המרכיב העיקרי בשמן האתרי -פולגון, דווח גם כבעל השפעה רעילה על חרקים שונים ביניהם פרעושים.

זוטה לבנה ערך רפואי בעיניים מדעיות 

בנווה יער נבדקה יעילות השמן האתרי נגד חידק ה E.coli וזה נמצא רגיש מאד לשמן האתרי מזוטה לבנה המכילה פולגון.
נתון זה יכול להסביר את יעילותה של הזוטה נגד כאבי בטן הנובעים ממקור זיהומי.

במחקר של צמחי תבלין בוחנים פעמים רבות את הפעילות של השמן האתרי מכיוון שהוא זה אשר מאפיין את הצמח מבחינת ריחו. אבל, צריך לזכור שרכיבים אחרים שאינם קשורים לשמן האתרי יכולים להיות גם הם בעלי פעילות פרמקולוגית כזו או אחרת.

בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים מעבדתיים במבחנות ובחיות, אלו בדקו פעילויות שונות של הזוטה הלבנה בממסים שונים.

כאשר בוחנים פעילות ביולוגית של צמח חשוב לשים לב לממס בו השתמשו במחקר. תמציות שונות – במים,  בשמן או תמצית באלכוהול ייתנו תוצר שונה וזאת מכיוון שהצמח מכיל מרכיבים שונים חלקם מסיסים במים וחלקם מסיסים בשמן ובהתאם לממס נקבל הרכב שונה של חומרים במיצוי.

הפעילות הרפואית של תמציות שונות של זוטה לבנה (תמציות בממסים שונים) תהיה אם כן, תוצר של כלל הרכיבים שהתמצו (בהתאם לממס) היחסים הכמותיים ביניהם והדרך בה הם פועלים יחדיו.

מחקר אחד שנערך ב 2010 הראה כי תמצית כוהלית של זוטה לבנה היא בעלת פעילות אנטי-דלקתית.

מחקר אחר מ 2012 הראה כי תמצית מיימית  היא בעלת פעילות אנטי-סרטנית נגד תאי סרטן המעי והשד ובעלת פעילות אנטי דלקתית והעלאת סף הכאב בתהליך דלקתי.

מחקר נוסף מ 2013 בחן תמצית מימית של זוטה לבנה והראה כי היא  מגנה מפני היווצרות כיב.

 

בשנת 2016 התפרסם מחקר אשר בדק פעילות נוגדת חמצון של הזוטה מתוך הרצון לאושש או להפריך את השימוש העממי בזוטה לבנה כצמח אנטי-דלקתי.

המחקר  בדק פעילות נוגדת חמצון של תמציות שונות של זוטה לבנה ואת יכולתן להגן על כבד של עכברים לאחר שחשפו אותם לחומר אשר פוגע בכבד.

כאמור, הכיוון שהנחה את החוקרים הוא השימוש הנרחב בזוטה כצמח אנטי-דלקתי ברפואה העממית. החוקרים רצו לבדוק האם ישנה התאמה בין כמות המרכיבים הפנולים בתמצית למידת הפעילות הביולוגית.

המרכיבים העיקריים אשר התגלו באנליזה הכימית (HPLC) היו קוורציטין, חומצה רוזמרינית וחומצה פרולית.

מתן התמצית האתנולית למשך 14 יום לעכברים לא גרם לפגיעה בכבד.

לאחר חשיפה מכוונת לccl4  (חומר אשר גורם לפגיעה בכבד) היה שינוי במדדים שונים של פעילות הכבד אשר חזרו למצב רגיל לאחר מתן התמצית האתנולית.

מסקנת החוקרים היא שהתמצית האתנולית של זוטה לבנה מגנה על הכבד מפני פגיעות בשל התכונות נוגדות החמצון של המרכיבים הפנולים אשר מצויים בה.

למרות  פוטנציאל הריפוי של הצמח, יש להיזהר בשימוש בזוטה לבנה לצרכים רפואיים מכיוון שהשמן האתרי של הצמח הוא בעל פוטנציאל רעילות גבוה ביחס לשמנים אתרים מצמחים אחרים.

המרכיב העיקרי  בשמן האתרי פולגון, מהווה עד 90 אחוז מרכיבי השמן האתרי בעלים צעירים של זוטה לבנה, ידוע כמרכיב היכול לגרם למשתמש בו בתהליך פירוקו בגוף נזק לכבד, בנוסף יכול לגרם גם נזק לריאות כמו שנצפה בחיות מעבדה.

למין נענת הכדורים -הרכב שמן אתרי דומה מאד להרכב השמן האתרי של זוטה לבנה.
נענת הכדורים ידועה בספרות הרפואית כצמח רעיל!! שאינו מאושר לשימוש רפואי.
עבודות רבות נעשו על המרכיב פולגון:
לפולגון טווח פעילות אנטי מיקרוביאלי רחב נגד בקטריות גרם חיוביות וגרם שליליות, הכולל את כל מיני ה- salmonella הגורמים להרעלות מזון. בנוסף יעיל נגד הפטריה Aspergillus.

זוטה לבנה מידע נוסף
אין מניעה לשתות חליטה מזוטה לבנה כיוון שכמות השמן האתרי המתמצה למים היא נמוכה יחסית. אם זאת, אין להגזים בצריכה של חליטה מסוג זה.
שימוש בזוטה לבנה  אינו מומלץ לנשים בהריון וילדים קטנים.
השימוש בשמן האתרי של זוטה לבנה חיצונית או פנימית אינו מומלץ על פי מידע זה.

המאמר מצא חן בעינייך? רוצה לדעת עוד?

אני מעבירה הרצאות וסיורי טבע בנושאי צמחי מרפא ותבלין  המיועדים לארגונים ואנשים פרטיים.

פרטים ליצירת קשר: 050-9007472      almoglimor@gmail.com

10 תגובות

  1. מאמר מלמד מאוד. תודה רבה!
    יש לי שאלה:
    אם אני חולט את הזותה ומשרה אותה במים בקירור למשך יומיים-שלושה – האם עלול להשתחרר יותר פולגון ולהפוך את המשקה למזיק?

    • תודה על הפרגון 🙂

      מכיוון שפולגון הוא המרכיב העיקרי בשמן האתרי של זוטה לבנה אתייחס לשאלה שלך כשאלה כללית הנוגעת להשריית צמח שעבר תהליך של חליטה במים, בקירור.

      באופן כללי שמנים אתרים מתנדפים בטמפרטורה של 60 מעלות.
      החליטה היא שמשחררת את מרבית השמן האתרי, בשל טמפרטורת המים הרותחים.
      על מנת לקבל חליטה מרוכזת מכסים את הכלי כדי שהרכיבים הנדיפים של השמן האתרי יישמרו בחליטה.

      השרייה נוספת של הצמח במים לאחר החליטה תמצה בעיקר רכיבים אחרים שהם מסיסים במים ואינם קשורים לשמן האתרי (השמן האתרי אינו מסיס במים).

      לכן סביר להניח שהכמות של השמן האתרי הנוספת שתתקבל מהשרייה זו אינה משמעותית וכמות הפולגון תעלה רק בכמות מינורית.

      אם את רוצה לצמצם את כמות הפולגון בחליטה, קטוף את העלים הבוגרים ותחלוט אותם (השמן האתרי בעלים הבוגרים מכיל הרבה פחות פולגון).

      הרבה בריאות, לימור.

  2. שלום לימור

    השאלה המרכזית:
    אם מכינים תמצית מימית של הגבעולים – זה מה שמצאתי בחנות התבלינים – ולא של העלים, עדיין תהיה לה אותה השפעה כמו מיצוי של עלים או שאין בגבעול מספיק פולגון?

    יש לי חברה שאמה חלתה בסרטן – והיא מבקשת ממני לשלוח לה את הצמח. אני מבינה שאין מחקר על השפעת המיצוי על בני אדם או על סוגי סרטו אחרים מהמוזכרים בכתבה.

    האם יש לך אפשרות לשלוח הפניה למחקר שציינת משנת 2012

    האם במקרה את יודעת היכן אפשר להשיג את העלים?

    תודה רבה
    לירון

    • שלום לירון,
      התמצית המיימית שמתקבלת מחליטה של הגבעולים תהיה מורכבת מחומרים הנמסים במים וגם משמן אתרי בכמות קטנה.
      במחקר שלי התמקדתי רק בשמן האתרי ואני לא מכירה עבודה שבדקה והשוותה הרכב חומרים מסיסי מים בחלקים שונים של הצמח.
      הרכב החומרים של השמן האתרי בין העלים לגבעולים בזוטה לבנה דומה.
      ההבדל המשמעותי בשימוש בגבעולים לעומת העלים מתבטא בכמות הקטנה יחסית של הרכיבים בגבעול. כלומר, בגבעולים כמות השמן האתרי קטנה יותר מאשר בעלים.
      במהלך הייבוש וההפצה נפרדים לעיתים העלים מהגבעולים וזו הסיבה שבגללה פעמים רבות בחנויות טבע מוצאים רק את הגבעולים.
      בכפרים הערביים בצפון מוכרים זוטה לבנה טרייה מגידול חקלאי.
      הפעילות האנטי-סרטנית שהודגמה במחקר שציינתי היא רק בשורות תאים במעבדה (אפילו לא על בעלי חיים)
      קישור למחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22713962
      מחקר נוסף ב 2017 בדק ומצא יעילות של מיצוי מיימי של הזוטה על שורות תאי סרטן מסוג glioblastoma multiforme.
      פעמים רבות חומרים שנמצאים יעילים במעבדה לא נמצאים יעילים בגוף החי.
      לסיכום, קיימים הרבה מאד צמחים אחרים בעלי פעילות אנטי-סרטנית שנבדקו יותר לעומק ורעילותם יותר נמוכה!
      ממליצה להתייעץ עם רופא (שהתמחה בנושא של צמחי מרפא) או הרבליסט קליני שעובד באחד המרכזים המשלבים רפואה אינטגרטיבית במקביל לטיפול הקונבנציונאלי בסרטן כדי שאמא של חברתך תוכל לקבל ייעוץ מושכל לגבי מידת היעילות והסכנה הטמונה בשילוב של שימוש בצמחי מרפא במקביל לכימותרפיה או לטיפול אחר.
      מאחלת מכל ליבי רפואה שלמה, לימור.

  3. מאמר ממש מעניין ומלמד. תודה רבה! שאלה- האם לאישה מניקה מותר לשתות תה זוטא?

התגובות סגורות.