דבש

%d7%93%d7%91%d7%a9-1דבש ובריאות

תיאור:
דבש הנו נוזל סמיך מתוק וטבעי המיוצר מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש.
דבורת הדבש אוספת צוף מפרחים של צמחים שונים ואוגרת אותו כדבש המשמש לה  כמזון בחודשי החורף. על מנת לאסוף  קילוגרם אחד של דבש עוברת דבורת הדבש מסע של 170 אלף ק"מ בו היא אוספת צוף מכארבעה מליון פרחים.
צבע הדבש משתנה בהתאם למקור הצמחי ממנו נאסף הצוף ובהתאם לתכולת המינרלים. טעם הדבש משתנה בהתאם לצבע  ובדרך כלל דבש כהה יהיה בעל טעם חזק יותר מדבש בהיר.
דבש מורכב בעיקר מסוכרים ומים המרכיבים 79.6% ו 17.2% בהתאמה.

אחוז המים בדבש נמוך יחסית לאחוזו בצוף, זאת בזכות הדבורה המאדה באמצעות כנפיה את רב המים מהצוף וכך יוצרת נוזל סמיך מרוכז בסוכרים. תכונה זו של הדבש גורמת לעמידותו הרבה בפני קלקול. ריכוזו הגבוה של הסוכר אינו מהווה מצע טוב לחיידקים וכך מתעכבת גדילתם, זו הסיבה לכך שדבש אינו "מתקלקל" בקלות .
הסוכרים העיקריים המרכיבים את הדבש הם פרוקטוז 38.19%,  גלוקוז( דקסטרוז) 31.28% ובנוסף מעט מלטוז 7.3% וסוכרוז 1.3%. שני האחוזים הנוספים מורכבים בעיקר מחומצות, חלבונים, חנקן, חומצות אמינו ומעט מינרלים. מרכיבים הנמצאים בכמויות מזעריות הם פיגמנטים, מרכיבים המעניקים ריח וטעם, פנולים,  alcohols sugar  colloids וויטמינים.
מרכיבים חיצונים שעלולים להופיע בדבש בכמות קטנה מאד הם אבקת פרחים ופרופוליס.

היסטוריה ופולקלור:
כבר בימים קדומים שימש הדבש את האדם לצרכי מאכל פולחן ורפואה.
בטקסטים עתיקים נטען כי דבש יכול לרפא מחלות של הראות, הכבד הכליות והלב.
היפוקרטס אבי הרפואה המערבית, הציע את השימוש בדבש לבריאות אופטימאלית  והאמין כי הוא יכול לרפא מחלות. הרמב"ם הזהיר מפני אכילת דבש על ידי ילדים קטנים אך ציין כי דבש טוב לזקנים.
אחד מהשימושים הרפואיים העיקריים העתיקים ביותר של דבש היה כמשחה  לריפוי פציעות
היו גם זמנים בהם שימש הדבש לריפוי פציעות ירי. שימוש זה הוצדק לא רק בשל תכונותיו האנטי בקטריאליות של הדבש אלא גם מכיוון שהדבש בודד את הפצע מהאוויר ומחומרים מגרים שונים ובנוסף פעמים רבות היה הדבש הטיפול הנגיש ביותר.
גם בבתי חולים שימש דבש לטיפול בפצעים כוויות וחתכים.
שימוש רפואי נוסף לדבש היה טיפול בהצטננויות.
דבש שימש כמזון אך גם כמשקה אלכוהולי הלא הוא יין דבש המכונה תמד או נקטר האלים.
חשיבותו של הדבש כמזון הייתה בעלת ערך רב ובאזורים שונים בעולם התוו חוקים מיוחדים שהגנו על הדבורים. לדוגמא, פגיעה בעץ בו מתגוררות דבורים על מנת להשיג דבש נחשבה לפשע חמור. העונש יכול היה להיות בצורה של קנס כבד או אפילו גזר דין מוות.
דוגמא לכך ניתן לראות בעץ הלינדן (Basswood  Tilia spp.) אשר נחשב בארצות  שונות כמו פולין ויוון לעץ קדוש אשר סימל כוח מזל ואהבה. מכיוון שדבורים נמשכות לפריחת העץ והדבש המיוצר מהעץ נחשב לדבש איכותי, הועברו חוקים המגנים לא רק על העץ אלא גם על הדבורים שייתכן ומאכלסות את העץ.  כריתה של העץ נחשבה למביאה מזל רע, עונשים ומוות.
בנוסף שימש דבש כמנחה בפולחנים דתיים באזורים שונים בעולם  כמו הודו יון אפריקה ועוד.

דבש כחומר מרפא:
כאשר בוחנים האם מזון מסוים הוא בעל תכונות בריאותיות יש צורך לבדק את
הרכיבים הכימיים המצויים בו מכיוון שהם אילו שאחראים על פעילותו הרפואית.
דבש מורכב כפי שנאמר בעיקר מסוכרים וממים אך קיימים בו מרכיבים נוספים בעלי פעילות רפואית מגוונת כגון חומרים נוגדי חמצון, חומרים אנטי ויראליים אנטי פטרייתיים ואנטי בקטריאליים ובנוסף קיימים בדבש חומרים אנטי סרטניים.
פוליפנולים, קבוצה נפוצה של חומרים המיוצרים על ידי צמחים, הם דוגמא לאחת מקבוצות החומרים החשובים ביותר המצויים בדבש. לאילו,  מייחסים פעילות ביולוגית רחבה הכוללת פעילות נוגדת סרטן, פעילות נוגדת דלקת, מניעת משקעים בכלי הדם, ויסות מערכת החיסון ופעילות נוגדת חמצון.
רשימת המרכיבים הכימיים המצויים בדבש אשר להם מייחסים פעילות רפואית:
מרכיבים האחראים לתכונות האנטי בקטריאליות של הדבש הם:
Terpenes, benzyl alcohol, 3, 5-dimethoxy-4-hydroxybenzoic acid (syringic acid), methyl 3, 5-dimethoxy-4-hydroxybenzoate (methyl syringate), 3, 4, 5-trimethoxybenzoic acid, 2-hydroxy-3-phenylpropionic acid, 2-hydroxybenzoic acid and 1, 4-dihydroxybenzene
רשימת נוגדי החמצון העיקריים המצויים בדבש:
caffeic acid (CA), caffeic acid phenyl esters (CAPE), Chrysin (CR), Galangin (GA), Quercetin (QU), Kaempferol (KP), Acacetin (AC), Pinocembrin (PC), Pinobanksin (PB), and Apigenin (AP)
בנוסף קיימים בדבש חומרים אנטי סרטניים כמו
caffeic acid methyl caffeate, phenylethyl caffeate, and phenylethyl dimethylcaffeat

שימוש חיצוני בדבש לריפוי פצעים וכוויות
המעלה הרפואית המשמעותית של דבש היא ככל הנראה יכולתו בהחלמת פצעים כוויות וחתכים.
להסבר המדעי מאחורי הפעילות הרפואית של הדבש בריפוי פגעי עור קיימות מספר סיבות: דבש מכיל בעיקר גלוקוז ופרוקטוז שני סוכרים אלו מושכים מים. כך סופח הדבש את הלחות מאזור הפצע וגורם להתייבשות הנגע כך שצמיחה של פטריות וחיידקים מעוכבת (כי אלו חייבים סביבה לחה על מנת להמשיך לחיות). בנוסף מכיל הדבש אינזים המכונה גלוקוז אוקסידז אשר במגע עם מים מייצר מרכיב המכונה הידרוגן פר אוקסיד ((hydrogen peroxide נוזל בעל תכונות אנטיספטיות מתונות. נוגדי החמצון המצויים בדבש יכולים גם כן לתפקד כמרכיבים אנטיבקטריאלים לדוגמא נוגד חמצון המצוי רק בדבש המכונה פינוסמברין pinocembrin ולו תכונות אנטיבקטריאליות. החיידקים העיקריים נגדם נמצא הדבש יעיל הם Staphylococcus aureus חיידק נפוץ היכול לגרום לזיהומים שונים ובעיקר לזיהומי עור ו Escherichia coli שהינו חיידק צואתי. עובדה נוספת היא שהדבש הינו מזון חומצי בעל ערך ph נמוך.

מחקרים שונים מראים כי דבש יעיל בריפוי פצעים כיבים  וכוויות שטחיות.
לדוגמא מחקר אשר השווה את הטיפול בדבש בכוויה שטחית לעומת טיפול עם גאזה המכילה silver sulfadiazine
והראה שיפור משמעותי  בשימוש בדבש.
במאמר סקירה (מאמר אשר בוחן מספר של מחקרים בתחום) בו נבחנה השאלה בדבר יכולת הדבש בריפוי פגעי עור הגיע כותב המאמר למסקנה הזהירה כי למרות איכותם המוגבלת של המאמרים בנושא, אותם הוא בדק, דבש עולה באיכותו על טיפולים מקומיים אחרים קונבנציונאליים ולא קונבנציונאליים מבחינת  מדדים של החלמת הפצע, שמירה על סטריליות וחיסול הזיהום.
הדבש עולה על טיפולים אחרים באופן משמעותי בטווח של שבוע ימי טיפול. השוואה של טיפול לאורך שלשה שבועות מראה יעילות זהה לטיפולים השונים כולל הדבש.
הכותב מציין עוד כי מכיוון  שדבש הוא מוצר טבעי הוא משתנה באיכותו וטבעו בהתאם למיקום הגיאוגרפי, למקור הצוף, לתהליך העיבוד ואחסון הדבש. כל השינויים הללו עלולים לשנות את מידת יכולת ריפוי הפצעים שלו.
דבש והצטננות:
דבש ידוע בשימושו הביתי, הפולקלוריסטי נגד הצטננות.
ניסוי הראה כי מנה חד פעמית של דבש מצמחי כוסמת היווה חלופה מוצלחת לטיפול בדלקת של דרכי הנשימה העליונות הכוללת שיעול וקשיי שינה. זאת לעומת דקסטרומתורפאן תרופה מדכאה שיעול יבש.

דבש כנוגד חמצון:
רק לאחרונה תכונתו נוגדת החמצון של הדבש תפסה כותרות.  העובדה שלנוגדי חמצון יש מספר השפעות מגנות מפני מחלות שונות כסרטן, מחלות לב, הפרעות דלקתיות ובתהליך הזקנה גורמת  לדרישה רבה לנוגדי חמצון במזון.לדבש נוגדי חמצון כחומצות פנוליות ופלבנואידים  ונוגדי חמצון אחרים כמו ויטמין C  אינזים כ גלוקוז אוקסידז, חומרים דמוי קרטנואידים, חומצות אורגניות  וחלבונים.
דבש מראה פעילות נוגדת חמצון במבחני in vitro (שלא בגוף החי), על מנת להוכיח פעילות בגוף החי, נבדקה צריכה של 500 מ"ל של 1.מים עם דבש מצמח כוסמת, 2.תה שחור עם דבש מצמח כוסמת. 3. תה שחור עם סוכר שולחני או 4. תה שחור בלבד, על התגובה החמצונית בסרום באנשים בריאים. רק הדגימה של מים עם דבש מצמח הכוסמת הראו עליה משמעותית ביכולת  נוגדת החמצון בסרום. לא היה שינוי במידת חמצון הליפופרוטאינים בסרום באף אחת מהדגימות.
מחקר זה מראה כי לדבש השפעה נוגדת חמצון בגוף החי.

דבש וספורט:
בעבר נהגו אתלטים  באולימפיאדות לאכול דבש ותאנים יבשות.
היום יש המקדמים את השימוש בדבש על ידי ספורטאים משום שדבש נחשב כמאכל ממריץ הנותן זריקת אנרגיה טבעית. במספר מחקרים נבחן הנושא כדרך לשיפור ביצועים.
מחקר לדוגמא: 39 אתלטים, נשים וגברים העוסקים בהרמת משקולות, עברו אימון משקולות אינטנסיבי ומייד אחריו צרכו תוסף חלבון המעורבב או עם דבש או  עם מלטודקסטרין או עם סוכר. הקבוצה אשר קיבלה את תוסף החלבון עם הדבש שמרה על רמות סוכר בדם אופטימאליות שעתיים לאחר האימון. בנוסף נבדקו מדדים  כהחלמת  השריר וחזרת רמת גליקוגן למצב קודם מדדים אלו היו טובים יותר בקבוצה שאכלה את החלבון עם הדבש.

.
דבש וסרטן:
נראה כי בזכות מרכיבים שונים המצויים בדבש קיימת לדבש  פעילות נוגדת סרטן, כפי שהודגם במספר מחקרים שהתבצעו שלא בגוף החי.
מחקר אחד הדגים את יכולת הדבש לדכא צמיחה של שורת תאי סרטן משלפוחית השתן בתנאי מעבדה.
מחקר אחר הדגים תהליך אפופטוזיס (מוות עצמי של תאים סרטניים) בתאי סרטן המעי של אדם.
נראה כי לנוגדי החמצון המצויים בדבש חשיבות רבה בפעילות נוגדת הסרטן:
לפוליפנולים אשר בדבש קיימת תכונה המונעת חלוקת תאים מהירה
וככל שדבש מכיל כמות גבוהה יותר של  מרכיבים פנולים הוא נמצא יעיל יותר בעיכוב החלוקה המהירה של תאי סרטן המעי.

דבש ומחלות כלי דם ולב:
דבש מפחית רמה של שומנים בדם, הומוציסטאין ו CRP (חלבון המעיד על רמה דלקתית בגוף) בנבדקים בריאים ובכאלו הסובלים מרמות גבוהות של שומנים בדם.

עובדות מענייניות לגבי הדבש:
25 אוליגוסכרידים שונים מצויים בדבש.
האינדקס הגליקמי של הדבש נע בין 32 ל 85 בהתאם למקור הדבש.
פוליפנולים שונים שהתגלו בדבש יכולים לשמש כסמן למוצא הבוטני של הדבש.
לדוגמא פנול המכונה flavanol kaempferol משמש כסמן לדבש המופק מצמח הרוזמרין ו quercetin לדבש מצמח החמניה.
דבש משמש כתוסף אשר מעודד התפתחות של חיידקים ידידותיים כ Bifidobacteria במוצרי חלב.
הרכב וכמות החומצות הפנוליות והפוליפנולים המצויים בדבש משתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי ותנאי האקלים..
איכות הדבש תלויה בצמחים ובסביבה ממנה נאסף הצוף, חומרי הדברה, מתכות כבדות ואנטיביוטיקות עלולות גם הם למצוא דרכם לדבש שלכם.
צמחים המכילים מרכיבים רעילים המכונים אלקלואידים פירוליזידינים מהווים מקור לא מבוטל לדבש ברחבי העולם. מרכיבים אלו עוברים אל הדבש  שעלול להוות סכנה בריאותית במיוחד לתינוקות.

 אזהרה:
דבש אסור לתינוקות מתחת לגיל שנה בשל המצאות אפשרית של נבגים של Clostridium  botulinumהעלולים לגרום לבוטוליזם של פעוטות. זוהי מחלה משתקת המסכנת חיים.

סיכום:
נראה אם כן כי דבש המשמש לרב כממתיק  באפיית עוגות דבש, בבישול תבשילים שונים או בהמתקה של משקאות יכול להיחשב כממתיק מועדף על פני הסוכר הלבן בו משתמשים על פי רב, זאת בשל יתרונותיו התזונתיים שצוינו בכתבה.

לגבי יכולותיו הרפואיות של הדבש, יש לזכור כי רב המחקרים שנערכים בנושא הם מצומצמים בהיקפם ולא תמיד איכותיים.
נכון הוא כי לרכיבים הנוספים (מלבד הסוכרים) המצויים בדבש קיימת פעילות ביולוגית שיכולה להועיל במצבים שונים, אך יש גם לזכור כי כמותם בדבש קטנה.
כותבת המאמר: לימור אלמוג ביולוגית (M.Sc), מרצה בנושאי בריאות

"על הדבש ועל העוקץ" – הרצאה מתוקה לראש השנה וגם לכל השנה  🙂

050-9007472   almoglimor@gmail.com

 

מקורות:

Al-Waili NS. Natural honey lowers plasma glucose, C-reactive protein, homocysteine, and blood lipids in healthy, diabetic, and hyperlipidemic subjects: comparison with dextrose and sucrose. J Med Food. 2004 Spring;7(1):100-7. 2004. PMID:15117561.
Gheldof N, Wang XH, Engeseth NJ
Buckwheat honey increases serum antioxidant capacity in humans.
J Agric Food Chem. 2003 Feb 26;51(5):1500-5.
FERENCES
John A. Edgar,*† Erhard Roeder,‡ and Russell J. Molyneux§
Honey from plants containing pyrrolizidine alkaloids: A potential threat to health [Review]

Journal of Agricultural and Food Chemistry 2002 Vol.50,No.10
Jose Miguel Alvarez-Suarez1, Sara Tulipani1, Stefania Romandini1, Enrico Bertoli1 and Maurizio Battino1  Contribution of honey in nutrition and human health: a review
Mediterranean Journal of Nutrition and Metabolism 2009
M. Subrahmanyam
Topical application of honey in treatment of burns

British Journal of Surgery
Volume 78 Issue 4, Pages 497 – 498

Owen A Moore1 , Lesley A Smith1 , Fiona Campbell2 , Kate Seers2  Henry J McQuay1 and R Andrew Moore1
Systematic review of the use of honey as a wound dressing
BMC Complementary and Alternative Medicine 2001, 1:2

Paul IM, Beiler J, McMonagle A
Effect of Honey, Dextromethorphan, and
No Treatment on Nocturnal Cough and Sleep Quality
for Coughing Children and Their Parents
Arch Pediatr Adolesc Med
vol. 161, 1140 – 1146, 2007
R A Cooper, P C Molan, and K G Harding
Antibacterial activity of honey against strains of Staphylococcus aureus from infected wounds.
J R Soc Med. 1999 June; 92(6): 283–285

Saravana Kumar Jaganathan and Mahitosh Mandal*
Antiproliferative Effects of Honey and of Its Polyphenols: A Review
J Biomed Biotechnol. 2009; 2009: 830616.
S. E. E. Efem
Clinical observations on the wound healing properties of honey

British Journal of Surgery
Volume 75 Issue 7, Pages 679 – 681

Stefan Bogdanov, PhD, Tomislav Jurendic, Robert Sieber, PhD and Peter Gallmann, PhD
Honey for Nutrition and Health: A Review
Journal of the American College of Nutrition, Vol. 27, No. 6, 677-689 (2008)
http://gears.tucson.ars.ag.gov/beeclass/facts.html

שתף את הכתבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *