אשחר רחב עלים

 

אשחר רחב עלים הנו עץ הגדל בחורש הים תיכוני.

עליו רחבים יותר מאשר העלים של מינים אחרים מהסוג אשחר, כמו אשחר ארץ ישראלי או אשחר מנוקד.

פירותיו בצבע ירוק ואדום במצבם הלא בשל ושחור במצבם הבשל.

להבדיל מאשחר ארץ ישראלי אשר אכילת פירותיו מתועדת(1), לא מצאתי אזכור היסטורי או מסורתי לגבי אכילה של פירות אשחר רחב עלים.

הפירות של אשחר רחב עלים בשלים להפצה רק כאשר צבעם משתנה מאדום לשחור, אלו מופצים על ידי ציפורים. על פי תאוריה אקולוגית, הצבע האדום של הפירות הלא בשלים משמש כצבע אזהרה לטורפים כדיי שיימנעו מאכילתו בשלב בו הוא עדיין לא בשל כי בשלב הזה הפירות רעילים (2). כאשר בדקו, נוכחות של אמודין- אנטרקינון המצוי בפרי בשלבי הבשלה שונים, ראו כי כמותו גדלה בפרי בתהליכי  ההבשלה הראשוניים, וכאשר הפרי בשל וזרעיו היו מוכנים להפצה ירדה כמותו של האמודין למינימום. החוקרים לא מצאו מתאם משמעותי, בין ריכוז האמודין להפצת הפרי הבשל על ידי ציפורים והניחו שהוא לא משמש כקריטריון סלקציה יחיד (יש לזכור שיש עוד מרכיבים בפרי). החוקרים הניחו שהאמודין משמש למניעת פגיעה בפרי על ידי מיקרובים וחסרי חוליות (3).

תיעוד של שימוש רפואי בחלקי הצמח השונים כמו שורשים, עלים ופירות קיים  בארצות שונות. לדוגמא, ערבי הארץ השתמשו בעלים ובענפים לטיפול בצהבת ובמחלות עור (4) באמצעות הרתחת ענפים צעירים ושתיית המשרה הצהוב. בנוסף, משרים ערבי הארץ את עלי הצמח באמבט ורוחצים בו (5).

באפריקה ובלבנון הפירות משמשים כתרופה בעלת פעילות משלשלת(5).

בטוניס שימש באופן מסורתי כתרופה משתנת ומשלשלת, להורדת לחץ דם, ולטיפול בסיבוכים של סכרת, מחלות כבד ומחלות עור (6).

מחקרים על הכימיקלים המצויים בשורש ובעלים של האשחר כפלבנואידים ופנולים הראו פעילויות ביולוגיות כמו: פעילות נוגדת חמצון, ופעילות אנטי-מוטוגנית – הגנה על החומר התורשתי מפני מוטציות((7,8 .

מחקר נוסף בדק את קליפת העץ ומצא פעילות נוגדת חמצון ופעילות אנטי סרטנית נגד תאי לוקמיה (9)

גליקוזידים אנטראקינונים אותה קבוצה של כימיקלים שונים המצויים באשחר רחב עלים ומצויים גם במיני אשחר שונים משמשים לרב ברפואת הצמחים כמשלשלים.

מעבר להשפעה על מערכת העיכול, אנטראקינונים  הם בעלי פעילות ביולוגית מגוונת הכוללת פעילות אנטי פטרייתית פעילות אנטי מיקרוביאלית ופעילות אנטי סרטנית (10,11).

בצד הפעילות החיובית ומעלותיהם הבריאותיות הם יכולים להיות גם בעלי השפעה רעילה. רעילות זו מודגמת באמצעות מחקר בו נתנו לעכברים במשך 13 שבועות תמצית שורשי  אשחר  Rheum palmatum L. המשמש כצמח מרפא ברפואה הסינית, דרך הפה וכתוצאה סבלו העכברים מפגיעה כלייתית (12).

בנוסף, קיים דיווח יחיד על אדם מבוגר שסבל  מנזק כלייתי והרס שריר לאחר ששתה במשך חצי שנה תמצית של שורשי אשחר רחב עלים על מנת לטפל בסכרת מסוג 2.

לאחר ניתוח האירוע הגיעו החוקרים למסקנה כי הרס השריר והפגיעה הכלייתית אותה חווה האדם נגרמה עקב שתיית תמצית הצמח (13).

מקורות:

 

  1. אמוץ דפני 1984 צמחי בר ראויים למאכל
  2. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19847110
  3. http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1034/j.1600-2002.990209.x/abstract
  4. אפרים לב 2002 סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים
  5. דן פלביץ, זהרה יניב, אמוץ דפני ויעקב פרידמן 1987 סקר צמחיית הבר כמקור לתרופות. משרד המדע והפיתוח.
  6. http://www.hindawi.com/journals/criem/2015/182951/.
  7. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0308814609002313
  8. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17512922
  9. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26109754
  10. (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11197344
  11. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378874100001951
  12. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16716546
  13. http://www.hindawi.com/journals/criem/2015/182951/