כינין הוא אלקלואיד המשכך כאב, נוגד דלקת ויעיל נגד אבעבועות שחורות, בעל טעם מריר.
מתן כינין היה הטיפול היעיל הראשון נגד מלריה.
הכינין משמש כיום גם לטיפול בהתכווצויות שרירים ליליות ודלקת פרקים.
מקור הכינין הוא מקליפת עץ מהסוג צינכונה שמכונה גם קליפה פוראינית. הסוג צינכונה נמנה על משפחת הפואתיים. בעבר השתמשו בקליפת גזע עץ הצינכונה כתרופה למחלת המלריה. קליפת הצינכונה נטחנה לאבקה אותה מהלו בנוזל כמו יין.
המיסיונרים הספרדים אשר הגיעו לפרו, למדו את כוחות הריפוי של קליפת עץ הצינכונה מהמקומיים.
חשיבות הגילוי היתה עצומה שהרי גם באירופה באותה העת היו ביצות רבות ומחלת המלריה היתה נפוצה.
ב1650 לערך הכריז רופא אירופאי שקליפת עץ הצינכונה שווה יותר מכל הזהב והכסף שהספרדים השיגו מדרום אמריקה,
ורופא איטלקי אמר כי גילוי קליפת הצינכונה חשובה לרפואה כגילוי אבק השריפה לאומנות המלחמה.
כינין שיחק גם תפקיד חשוב בהתיישבות האדם הלבן באפריקה, אשר היתה ידועה עד אז כקבר של האדם הלבן.
הכינין, איפשר את התיישבותו של האדם הלבן באפריקה.
בשנת 1817 בודד הכינין וכך במאה התשע עשרה ובמאה העשרים הפיקו מקליפת עץ הצינכונה כמויות אדירות של אלקלואידים.
כינין סונטז לראשונה באופן מלא רק בשנת 1944 אך מבחינה כלכלית משתלם יותר גם כיום להפיקו ישירות מקליפת העץ.
בימינו הכינין
אינו מומלץ
לטיפול במחלת המלריה בשל תופעות הלוואי שלו.
במינונים שנדרשים לריפוי הכינין עלול לגרום לצינכוניזים – שורה של תופעות לוואי כבחילה, כאב ראש, צלצול באוזניים, איבוד השמיעה וטשטוש הראיה, ובמקרים נדירים אף למוות בשל בצקת בריאות.
צינכוניזם נדיר הרבה יותר כאשר כינין ניתן דרך הפה ולא דרך הוריד. אך לקיחה דרך הפה איננה נסבלת וגורמת להקאה.
במינון גבוהה כינין גורם להפלה, כינין נחשב גם לחומר טרטוגני, כלומר גורם לעיוותים בעובר.
כינין מצטבר בגוף הפרזיט Plasmodium falciparum לא באופן פאסיבי אלא כפי הנראה על ידי מערכת הובלה.
אצל הפרזיטים העמידים לתרופה נראה שמערכת הובלה זו אינה מפותחת.
אופן פעולת הכינין אינו ידוע, הוצע שכינין פועל כמרכיב chloroquine (מכיון שמתחרה עם מרכיב זה על קשירה למרכיב ההם המצוי בגוף הפרזיט כתוצאה מניצול ההמוגלובין של האדם המארח) קשירה זו להם מפריעה לסילוק חומר רעל ההם מגופו של פרזיט המלריה ובכך גורם למותו.
כינין מהווה מרכיב טעם במי טוניק, בוורמוט, ובשוופס. על פי המסורת הטעם המריר של הכינין הוביל את הקולינאליסטים האנגלים בהודו לערבב אותו עם ג'ין וכך נוצר הקוקטייל המפורסם ג'ין וטוניק.
בשל תכונת הפלורסנטיות שלו (כינין מחזיר אור U.V ) משמש בענף הפוטוכימיה (חקר תגובות כימיות בהשפעת האור) כסטנדרט פלורסנטי.
הכינין מוסף פעמים רבות לסמים כקוקאין, לשם הגדלת רווחים.
Sanchez CP, Stein WD, Lanzer M. Dissecting the components of quinine accumulation in Plasmodium falciparum Mol Microbiol.2008 Mar;67(5):1081-93
| אלוורה | מרווה רפואית | |
| זוטה לבנה | סלרי | |
| חיטה | פטרוזיליה | |
| כמון | צינכונה | |
| לענה חד שנתית | קינמון | |
| מרווה משולשת | שקד, שקדים |
לימור אלמוג מרצה לצמחי מרפא ומדריכת טיולים
MS.c במדעי החיים