צריכת שום להסתגלות לגובה

%d7%a9%d7%95%d7%9dהאם באמת כדאי לצרוך שום כדי להסתגל לגבהים?

התשובה היא לא, אבל כדי להבין למה לא ומדוע יש שממליצים על כך צריך לקרוא את הכתבה 🙂

לאחרונה טס אחייני ללדאק – חבל ארץ בצפון הודו, וקיבל המלצה לאכול כמויות גדולות מאד של שום שייקלו עליו את ההסתגלות לגובה בהגעתו ישירות בטיסה  ללה עיר הבירה של לאדק הממוקמת בעמק בגובה של 3500 מטר וגם כאשר יתחיל את הטרקים העוברים בגבהים שמגיעים ל 5000  מטר.

בעיקרון כאשר עולים בגובה כמות החמצן יורדת ויש צורך בזמן הסתגלות ומנוחה שיאפשר לגוף להסתגל למצב החדש.

האם ההמלצה של אכילת שום בכמות גדולה אכן יכולה לעזור?

חיפשתי מחקרים שונים שנערכו בנושא ומצאתי בעיקר מחקרים שנעשו על בעלי חיים כמו חולדות וארנבים.

בין המחקרים, אין אחידות, כל מחקר בדק מינונים שונים בפרקי זמן שונים ותמציות שונות של שום.

בגדול, רב המחקרים על בעלי חיים הצביעו על עליה בייצור כדוריות דם אדומות (האחראיות להעברת החמצן לתאי הגוף) בעיקר כאשר ניתנו לחיות כמויות גדולות של שום.

אבל, בחלק מהמחקרים כמויות השום היו עצומות לדוגמה: 3.5 גרם לקילו משקל גוף של ארנב ואם נתרגם את הכמות הזו לשימוש אצלנו זה שווה ערך בקירוב ל 130  שיני שום לאדם ששוקל 75 קילו!

כמובן שכמויות כאלו בלתי ישימות לחלוטין.

היה גם מחקר על בעלי חיים שבדק מינונים הרבה יותר נמוכים  המתורגמים ל 7.5 שיני שום ליום לאדם והראה עלייה בייצור של כדוריות דם אדומות.

יש לזכור כי שום יכול להזיק לכבד שלנו כבר בכמויות של מעל 5 שיני שום ליום (ראה מאמר שלי בנושא).

והיה גם מחקר על בעלי חיים (על חולדות) בו נצפתה  בעיה בייצור כדוריות הדם האדומות!

אבל, הכי חשוב האם קיימים מחקרים על בני אדם שהרי מה שפועל באופן מסוים על ארנב או חולדה לא בהכרח ישפיע באותו אופן גם עלינו.

שני מחקרים שמצאתי:

מחקר אחד מעבדתי, בדק חשיפה של תאי דם אדומים אנושיים לשום והראה כי כדוריות הדם נהיו שבירות יותר לאחר החשיפה למרכיבי השום.

אומנם זה על תאי דם אנושיים אך זה עדיין רק מחקר מעבדתי במבחנות.

המחקר החשוב ביותר במסגרת המחקר הקיים היום הוא מחקר שבדק תגובה של גוף האדם לצריכת שום.

זהו מחקר קליני מבוקר בו קיבלו בני אדם בריאים מנה אחת של אבקת שום במשקל 900 מ"ג ו 5 שעות לאחר מכן נמצאה ירידה בהמטוקריט – אחוז כדוריות הדם האדומות בדם.

מה המשמעות של הממצא הזה?

המשמעות היא  שאצל אנשים צריכה חד פעמית של שום  גרמה לירידה ביכולת הגוף להוביל חמצן!

אם כן, על סמך המחקר הקיים ממש לא מומלץ לאכול כמות גדולה של שום לפני העלייה לגובה.

אילו מעלות כן קיימים בצריכת שום על בסיס קבוע?

הזמינו הרצאה וגלו את יתרונות השום ומידע מרתק על צמחי מאכל ומרפא אחרים.

להזמנת הרצאה ופרטים נוספים 050-9007472  almoglimor@gmail.com  

שתף את הכתבה!

קינמון וזיכרון

פעם חשבו שאין ייצור של תאי עצב חדשים במוחנו בגילאים מבוגרים.

היום, יודעים שגם אנשים מבוגרים יכולים לייצר תאי עצב חדשים במח, התהליך נקרא נוירוגנזה.

התחדשות של תאי העצב מושפעת מגורמים שונים כמו: כמות שעות שינה, אימון אירובי, מתח והתזונה שלנו.

וכאן הקשר לקינמון:

מסתבר, שצריכה של קינמון (כפי שנראה במחקר על בעלי חיים ובמבחנות על תאים אנושיים) מעלה רמות של חומרים התורמים לתהליכים קוגניטיביים טובים יותר כמו החלבון BDNF

BDNF מיוצר על ידי הגוף שלנו ומשפיע על תאי העצב במח – עוזר בהישרדות של תאים קיימים ואפילו מקדם יצירת תאי עצב חדשים!

BDNF פועל באזורים במח אשר חיוניים לתהליכי למידה וזיכרון.

ואם להגיד את כל מה שכתבתי בשורה אחת:

קינמון מסייע ביצירת תאי עצב חדשים במוח שלנו!

אבל, רגע לפני שאתם ממהרים לקנות קינמון ולהתחיל לצרוך אותו בקביעות יש לדעת שבשווקים רב הקינמון הוא קינמון שמכיל מרכיב שמסוכן לכבד שלנו המכונה קומרין ולכן רצוי לרכוש קינמון ציילוני שכמעט ואינו מכיל את הקומרין.

איפה אפשר לקנות קינמון ציילוני?

מקלות קינמון ציילוני אורגני אפשר לקנות בלחיצה על הקישור הזה והקישור הזה.
אבקת קינמון ציילוני אורגני אפשר לקנות בלחיצה על הקישור הזה והקישור הזה.

מי שרוכש מוזמן להשתמש בקוד הנחה vdp113 שיזכה אותו ב5$ זיכוי (את הקוד מכניסים בשלב התשלום).

הקישורים הם לאתר iherb משום שיש לי ניסיון מאוד טוב איתו ופעמים רבות כאשר בדקתי והשוותי מוצרים שונים של תוספי תזונה שונים ראיתי שב iherb המחירים יכולים להיות נמוכים פי 2 ואפילו פי 3 ממה שמוכרים בארץ.

רוצים לשמוע עוד על צמחי מרפא ומאכל שיכולים לעזור ולשמר תהליכי זיכרון? התקשרו 050-9007472 או שלחו מייל ל almoglimor@gmail.com והזמינו הרצאה מרתקת ובעלת ערך מוסף.

מידע נוסף על קינמון בקישור הזה: קינמון

שתף את הכתבה!

קטן שחור וממזר גדול – קצח

קצח הוא תבלין  שאם עדיין אתם לא מכירים, זה הזמן להכיר.

כי מעבר לשלל תכונות המרפא שלו הוא פשוט טעים בטירוף.

פעילות אנטי – סרטנית: על הקצח נערכו מחקרים מעבדתיים רבים שמצביעים על היכולת האנטי-סרטנית שלו.

איך הוא עושה את זה? הקצח פועל בכמה מנגנונים נגד התהליכים הסרטניים:

א. הקצח מזרז את פעילות תאי ההרג הטבעיים של מערכת החיסון שלנו.
ב. מפחית תהליך של צמיחת כלי דם חדשים שאמורים לספק "מזון" לגידול.
ג. מגביר מוות תאי מתוכנת (אפופטוזיס) של תאי סרטן.
ד. פעילות אנטי-דלקתית גבוהה – חשוב ביותר כי כל גידול מלווה בתהליך דלקתי.
ה. פעילות נוגדת חמצון גבוהה.

בנוסף לכך נמצא כי קצח מעלה את היעילות של שני סוגי כימותרפיה על תאי סרטן לבלב (אחד מהסרטנים היותר אלימים).

אם כן שילוב של קצח במהלך נטילת התרופות הללו יכול לייעל את הטיפול.

נראה אם כן, כי יש סיבה טובה להיותו אחד הצמחים העיקריים בשימוש אצל חולי סרטן בארצות ערב.

מי שרוצה לשמע עוד על צמחי מרפא ומאכל למניעה וטיפול במחלת הסרטן

מוזמן להזמין הרצאה בנושא: 050-9007472

או במייל almoglimor@gmail.com

כמו שכבר הבנתם, קצח כמו צמחי מרפא ותבלינים אחרים יכול להשפיע על ספיגה של תרופות כאלו ואחרות.

קצח ואנטיביוטיקה:

בניסוי על בעלי חיים הראו כי קצח משפיע על ספיגה של אנטיביוטיקה מסוג אמוקסיצילין (אתם בטח מכירים אותה בשם מוקסיפן או מוקסיויט) המיועדת לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה ועוד.

איך קורה שתבלין משפיע על ספיגה של תרופה?

לתבלינים יש חומרים פעילים (טבעיים) שיכולים במנגנונים שונים לעכב או לזרז את תהליך ספיגת התרופה הקונבנציונאלית שגם היא מורכבת מחומר פעיל כזה או אחר.

במקרה הזה מסתבר שקצח מגביר את ספיגת האמוקסיצילין במעי, כלומר מעלה את המינון שאנחנו מקבלים ללא היינו אוכלים את הקצח במקביל לנטילת האנטיביוטיקה.

 

שתף את הכתבה!

לשתות או לא לשתות קפה בהנקה?

כאשר אם מניקה שותה קפה התינוק שלה שותה ביחד איתה.  P60629-125504 (2)

טוב, הוא לא בדיוק שותה קפה 🙂 אבל הוא כן שותה חלב אם עם מרכיבים שנמצאים בקפה כמו לדוגמא, קפאין אותו אלקלואיד מוכר וידוע שנחשב כסם פסיכואקטיבי ממריץ.

עיקרי הדברים בכתבה:

תינוקות קטנים רגישים מאד לקפאין גם בשל משקל גופם הנמוך וגם בגלל שהקפאין שוהה בגופם המון זמן. לכן, למרות כמותו הנמוכה של קפאין בחלב אם יש להגביל את שתיית הקפה ל 1-3 כוסות ביום ולתזמן את  ההנקה ממש אחר שתיית הקפה או כמה שיותר זמן אחרי כדי להבטיח שהתינוק שלנו יקבל כמה שפחות קפאין בהנקה.

בגדול, כאשר אם שותה כוס קפה שמכילה כמות קפאין גבוהה שעה לפני ההנקה כאילו נתנה לתינוקה בהנקה הבאה 1/15 מכוס הקפה שלה!!!

עצבנות, בעיות שינה ואנמיה אצל תינוקות בשל חשיפה לקפאין

בחלב אם יש מעט קפאין לאחר שאם מניקה שותה קפה.

אבל, למרות שיש מעט קפאין מכיוון שתינוקות שוקלים מעט מאד ומערכות הפירוק שלהם עובדות לאט יותר, מידת ההשפעה של קפאין גם בכמויות קטנות משמעותית עבורם.

שתיית קפה במהלך תקופת ההנקה (מעל 2 כוסות ליום) יכולה לגרום לתינוקות ממש קטנים (נבדק בגיל חודש) לאנמיה עקב הפחתה  בספיגת הברזל בגלל הקפאין וכמות נמוכה יותר של ברזל בחלב האם.

בעיות שינה אצל תינוקות ועצבנות של תינוקות מוכרים בעיקר מאימהות ששותות כמות גדולה מאד של קפה (10 כוסות קפה ליום).

מה הן כמויות הקפאין בחלב אם לאחר שתיית קפה?

כמות הקפאין בחלב אם תלויה בכמות הקפאין בקפה ששתתה האם, במספר כוסות הקפה, בזמן שעבר משתיית הקפה ובגורמים נוספים.

בכוס קפה נמס או שחור יש בממוצע כ 100 מ"ג קפאין (כמובן שזה תלוי בהרבה גורמים ולעיתים נשתה כוס קפה עם הרבה יותר קפאין).

במחקר על נשים ששתו משקה עם כמות קפאין קטנה מ 100 מ"ג לא ניתן היה להבחין בקפאין בחלב האם.

לעומת זאת, אצל נשים שצרכו כמות גדולה יותר מ 100 מ"ג קפאין ועד 336 מ"ג  בכוס קפה אחת,  מצאו בחלב האם קפאין בכמויות משתנות כאשר שיא הכמות  של הקפאין היה בין 2.1—7.2 מ"ג קפאין לליטר חלב אם.

רגע של חישוב – כמה קפאין מקבל התינוק שלנו?

אם נחשב לפי 4.6 מ"ג קפאין לליטר חלב אם, נבין שתינוק שיונק כ 150 מ"ל  חלב אם בהנקה אחת מקבל בהנקה  כ0.7  מ"ג  קפאין.

נניח שאותו תינוק שוקל 6 קילו (כלומר בערך אחד חלקי 12 ממשקלו של אדם בוגר) ההשפעה של הקפאין עליו בשל ההבדל המשקלי היא פי 12 מאשר על אדם בוגר.

כלומר, כאילו קיבל 8.4 מ"ג קפאין !!!

לתוך העניין הזה נכנס גורם נוסף מאד חשוב -זמן מחצית חיים.

מה זה זמן מחצית חיים?

לחומרים שנכנסים לגופנו לוקח זמן לעזוב.

כמה זמן? זה כבר תלוי בחומר ובדרכי הפינוי שלו מהגוף.

לחומרים שונים נקבע ערך שנקרא זמן מחצית חיים שקובע כמה זמן עובר עד שמחצית מהחומר שנכנס לגוף ייצא ממנו.

אצל תינוקות בעיקר קטנים מאד עד גיל ארבעה חמישה חודשים קצב פינוי החומרים יכול להיות איטי יותר.

במקרה של קפאין, אצל אנשים בוגרים, חצי מכמות הקפאין מופרשת מהגוף אחרי 3 עד 4 שעות.

אצל תינוקות קטנטנים הזמן שבו מחצית מכמות הקפאין שנכנסה לגופם תעלם, יכול להגיע גם ל 30  שעות!!

אם נסכם את הכמויות והנתונים באופן פשטני נבין שכשאנחנו שותות כוס קפה עם כמות קפאין משמעותית התינוקי שלנו שותה כ 1/15 מכוס הקפה שלנו….   וההשפעות של הקפאין על גופו יימשכו הרבה שעות.

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא תזמון ההנקה ושתיית הקפה.

שימו לב! שעה אחרי שתיית הקפה רמת הקפאין בחלב אם, בשיאה.

לכן, כדאי להניק או לפני שתיית הקפה או כמה שיותר זמן אחרי.

באופן כללי רק לאחר 12 שעות משתיית הקפה לא יימצא קפאין בחלב האם.

עד כמה כוסות קפה מותר לשתות בתקופת ההנקה:

כמות הקפה שנהוג להמליץ עליה לנשים מניקות שבוחרות לשתות קפה במהלך תקופת ההנקה היא בין 1 ל 3  כוסות קפה ביום.

לא לשכוח שככל שהתינוק קטן יותר ההשפעה של הקפאין על גופו תהיה רבה יותר והקפאין ישפיע עליו הרבה יותר זמן ולכן, בתקופה רגישה זו הייתי מגבילה את שתיית הקפה לכוס אחת ביום ומתענגת עליה כמו שצריך.

 

רוצים לדעת עוד על קפה?

למה קפאין גורם לנו להרגיש נמרצים?

מה הקשר בין אין אונות עז וקפה?

מדוע קשה לנו להתעורר עד שלא נשתה את כוס הקפה של הבוקר?

מזמינה אתכם למסע מופלא בעקבות קפה תה ושוקולד

להזמנת הרצאה – סודות הקפאין  

צרו קשר   050-9007472     almoglimor@gmail.com

 

שתף את הכתבה!

שום – בריא או לא בריא?

שום נחשב כאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר. הוא בעל פעילות אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית גבוהה, מוריד את רמת הכולסטרול, "מדלל" דם, בעל פעילות אנטי – סרטנית, פעילות נוגדת חמצון ופעילות המגנה על תאי העצב במצבים של בעיות עצביות.

אבל, בדיוק בגלל שהשום כל כך פוטנטי יש להיזהר בצריכה עודפת שלו.

כאשר בוחנים מקורות היסטוריים בהקשר תזונתי ורפואי ניתן לראות ששום הוא אחד מהצמחים שיש לגביו אזהרות רבות. אחד מהנושאים הכי חשובים כאשר דנים בצמחי מרפא בעלי פעילות חזקה הוא עניין המינון.

בנוסף, תמיד חשוב לזכור שאוכלוסיות שונות מגיבות באופן שונה. לדוגמה, ילדים הם אוכלוסייה רגישה גם בשל משקלם הנמוך וגם מכיוון שלעיתים יכולת המערכות שלהם להתמודד עם חומרים המוכנסים לגופם שונה ממבוגרים.

מחקר שנעשה על עכברים צעירים הראה כי מרכיב המתקבל מחימום השום –די אליל די סולפיד יכול לגרום לפגיעה ביצירת תאי מח חדשים במח, לכן קוראים החוקרים לשים לב למינונים של שום שצורכים ילדים קטנים בשלב בו יצירת תאי מח חדשים היא משמעותית.

מינון גבוה של שום יכול לגרם גם לפגיעה בכבד. על סמך מחקר שנעשה בעניין החוקרים מציינים כי צריכה של כ 2-5 שיני שום ליום לא תגרם לפגיעה בכבד (0.1-0.25 גרם שום לקילו משקל גוף, ליום).

חשוב לזכור שבמינון גבוה שום יכול גם לפגע בפלורה של החיידקים הידידותיים בגופנו.

מעבר לנושא המינון מומלץ לצרוך את  השום במקביל למזונות נוספים מחשש לגירוי ופגיעה בדופן מערכת העיכול.

יש אנשים המפתחים תגובות אלרגיה לשום, להם מומלץ להימנע מאכילת שום.

ואחרון חביב כדאי לקנות שום מקומי שלא עבר הלבנה והקרנה.

האם שום עוזר להפחית במשקל? מה קרה לתינוק שנולד לאחר שאמו אכלה שום לפני הלידה? מה עושים עם הריח? האם כדאי לקנות תוסף תזונה במקום לאכול שום?

על שאלות אלו והרבה אחרות תקבלו תשובות ומידע מרתק ומועיל בהרצאה:

יהי מזונו תרופתו ותרופתו מזונו.

חייגו 050-9007472 להזמנת הרצאה.

שתף את הכתבה!

אשחר רחב עלים

 

אשחר רחב עלים הנו עץ הגדל בחורש הים תיכוני.

עליו רחבים יותר מאשר העלים של מינים אחרים מהסוג אשחר, כמו אשחר ארץ ישראלי או אשחר מנוקד.

פירותיו בצבע ירוק ואדום במצבם הלא בשל ושחור במצבם הבשל.

להבדיל מאשחר ארץ ישראלי אשר אכילת פירותיו מתועדת(1), לא מצאתי אזכור היסטורי או מסורתי לגבי אכילה של פירות אשחר רחב עלים.

הפירות של אשחר רחב עלים בשלים להפצה רק כאשר צבעם משתנה מאדום לשחור, אלו מופצים על ידי ציפורים. על פי תאוריה אקולוגית, הצבע האדום של הפירות הלא בשלים משמש כצבע אזהרה לטורפים כדיי שיימנעו מאכילתו בשלב בו הוא עדיין לא בשל כי בשלב הזה הפירות רעילים (2). כאשר בדקו, נוכחות של אמודין- אנטרקינון המצוי בפרי בשלבי הבשלה שונים, ראו כי כמותו גדלה בפרי בתהליכי  ההבשלה הראשוניים, וכאשר הפרי בשל וזרעיו היו מוכנים להפצה ירדה כמותו של האמודין למינימום. החוקרים לא מצאו מתאם משמעותי, בין ריכוז האמודין להפצת הפרי הבשל על ידי ציפורים והניחו שהוא לא משמש כקריטריון סלקציה יחיד (יש לזכור שיש עוד מרכיבים בפרי). החוקרים הניחו שהאמודין משמש למניעת פגיעה בפרי על ידי מיקרובים וחסרי חוליות (3).

תיעוד של שימוש רפואי בחלקי הצמח השונים כמו שורשים, עלים ופירות קיים  בארצות שונות. לדוגמא, ערבי הארץ השתמשו בעלים ובענפים לטיפול בצהבת ובמחלות עור (4) באמצעות הרתחת ענפים צעירים ושתיית המשרה הצהוב. בנוסף, משרים ערבי הארץ את עלי הצמח באמבט ורוחצים בו (5).

באפריקה ובלבנון הפירות משמשים כתרופה בעלת פעילות משלשלת(5).

בטוניס שימש באופן מסורתי כתרופה משתנת ומשלשלת, להורדת לחץ דם, ולטיפול בסיבוכים של סכרת, מחלות כבד ומחלות עור (6).

מחקרים על הכימיקלים המצויים בשורש ובעלים של האשחר כפלבנואידים ופנולים הראו פעילויות ביולוגיות כמו: פעילות נוגדת חמצון, ופעילות אנטי-מוטוגנית – הגנה על החומר התורשתי מפני מוטציות((7,8 .

מחקר נוסף בדק את קליפת העץ ומצא פעילות נוגדת חמצון ופעילות אנטי סרטנית נגד תאי לוקמיה (9)

גליקוזידים אנטראקינונים אותה קבוצה של כימיקלים שונים המצויים באשחר רחב עלים ומצויים גם במיני אשחר שונים משמשים לרב ברפואת הצמחים כמשלשלים.

מעבר להשפעה על מערכת העיכול, אנטראקינונים  הם בעלי פעילות ביולוגית מגוונת הכוללת פעילות אנטי פטרייתית פעילות אנטי מיקרוביאלית ופעילות אנטי סרטנית (10,11).

בצד הפעילות החיובית ומעלותיהם הבריאותיות הם יכולים להיות גם בעלי השפעה רעילה. רעילות זו מודגמת באמצעות מחקר בו נתנו לעכברים במשך 13 שבועות תמצית שורשי  אשחר  Rheum palmatum L. המשמש כצמח מרפא ברפואה הסינית, דרך הפה וכתוצאה סבלו העכברים מפגיעה כלייתית (12).

בנוסף, קיים דיווח יחיד על אדם מבוגר שסבל  מנזק כלייתי והרס שריר לאחר ששתה במשך חצי שנה תמצית של שורשי אשחר רחב עלים על מנת לטפל בסכרת מסוג 2.

לאחר ניתוח האירוע הגיעו החוקרים למסקנה כי הרס השריר והפגיעה הכלייתית אותה חווה האדם נגרמה עקב שתיית תמצית הצמח (13).

מקורות:

 

  1. אמוץ דפני 1984 צמחי בר ראויים למאכל
  2. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19847110
  3. http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1034/j.1600-2002.990209.x/abstract
  4. אפרים לב 2002 סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים
  5. דן פלביץ, זהרה יניב, אמוץ דפני ויעקב פרידמן 1987 סקר צמחיית הבר כמקור לתרופות. משרד המדע והפיתוח.
  6. http://www.hindawi.com/journals/criem/2015/182951/.
  7. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0308814609002313
  8. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17512922
  9. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26109754
  10. (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11197344
  11. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378874100001951
  12. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16716546
  13. http://www.hindawi.com/journals/criem/2015/182951/
שתף את הכתבה!

דבש

%d7%93%d7%91%d7%a9-1דבש ובריאות

תיאור:
דבש הנו נוזל סמיך מתוק וטבעי המיוצר מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש.
דבורת הדבש אוספת צוף מפרחים של צמחים שונים ואוגרת אותו כדבש המשמש לה  כמזון בחודשי החורף. על מנת לאסוף  קילוגרם אחד של דבש עוברת דבורת הדבש מסע של 170 אלף ק"מ בו היא אוספת צוף מכארבעה מליון פרחים.
צבע הדבש משתנה בהתאם למקור הצמחי ממנו נאסף הצוף ובהתאם לתכולת המינרלים. טעם הדבש משתנה בהתאם לצבע  ובדרך כלל דבש כהה יהיה בעל טעם חזק יותר מדבש בהיר.
דבש מורכב בעיקר מסוכרים ומים המרכיבים 79.6% ו 17.2% בהתאמה.

אחוז המים בדבש נמוך יחסית לאחוזו בצוף, זאת בזכות הדבורה המאדה באמצעות כנפיה את רב המים מהצוף וכך יוצרת נוזל סמיך מרוכז בסוכרים. תכונה זו של הדבש גורמת לעמידותו הרבה בפני קלקול. ריכוזו הגבוה של הסוכר אינו מהווה מצע טוב לחיידקים וכך מתעכבת גדילתם, זו הסיבה לכך שדבש אינו "מתקלקל" בקלות .
הסוכרים העיקריים המרכיבים את הדבש הם פרוקטוז 38.19%,  גלוקוז( דקסטרוז) 31.28% ובנוסף מעט מלטוז 7.3% וסוכרוז 1.3%. שני האחוזים הנוספים מורכבים בעיקר מחומצות, חלבונים, חנקן, חומצות אמינו ומעט מינרלים. מרכיבים הנמצאים בכמויות מזעריות הם פיגמנטים, מרכיבים המעניקים ריח וטעם, פנולים,  alcohols sugar  colloids וויטמינים.
מרכיבים חיצונים שעלולים להופיע בדבש בכמות קטנה מאד הם אבקת פרחים ופרופוליס.

היסטוריה ופולקלור:
כבר בימים קדומים שימש הדבש את האדם לצרכי מאכל פולחן ורפואה.
בטקסטים עתיקים נטען כי דבש יכול לרפא מחלות של הראות, הכבד הכליות והלב.
היפוקרטס אבי הרפואה המערבית, הציע את השימוש בדבש לבריאות אופטימאלית  והאמין כי הוא יכול לרפא מחלות. הרמב"ם הזהיר מפני אכילת דבש על ידי ילדים קטנים אך ציין כי דבש טוב לזקנים.
אחד מהשימושים הרפואיים העיקריים העתיקים ביותר של דבש היה כמשחה  לריפוי פציעות
היו גם זמנים בהם שימש הדבש לריפוי פציעות ירי. שימוש זה הוצדק לא רק בשל תכונותיו האנטי בקטריאליות של הדבש אלא גם מכיוון שהדבש בודד את הפצע מהאוויר ומחומרים מגרים שונים ובנוסף פעמים רבות היה הדבש הטיפול הנגיש ביותר.
גם בבתי חולים שימש דבש לטיפול בפצעים כוויות וחתכים.
שימוש רפואי נוסף לדבש היה טיפול בהצטננויות.
דבש שימש כמזון אך גם כמשקה אלכוהולי הלא הוא יין דבש המכונה תמד או נקטר האלים.
חשיבותו של הדבש כמזון הייתה בעלת ערך רב ובאזורים שונים בעולם התוו חוקים מיוחדים שהגנו על הדבורים. לדוגמא, פגיעה בעץ בו מתגוררות דבורים על מנת להשיג דבש נחשבה לפשע חמור. העונש יכול היה להיות בצורה של קנס כבד או אפילו גזר דין מוות.
דוגמא לכך ניתן לראות בעץ הלינדן (Basswood  Tilia spp.) אשר נחשב בארצות  שונות כמו פולין ויוון לעץ קדוש אשר סימל כוח מזל ואהבה. מכיוון שדבורים נמשכות לפריחת העץ והדבש המיוצר מהעץ נחשב לדבש איכותי, הועברו חוקים המגנים לא רק על העץ אלא גם על הדבורים שייתכן ומאכלסות את העץ.  כריתה של העץ נחשבה למביאה מזל רע, עונשים ומוות.
בנוסף שימש דבש כמנחה בפולחנים דתיים באזורים שונים בעולם  כמו הודו יון אפריקה ועוד.

דבש כחומר מרפא:
כאשר בוחנים האם מזון מסוים הוא בעל תכונות בריאותיות יש צורך לבדק את
הרכיבים הכימיים המצויים בו מכיוון שהם אילו שאחראים על פעילותו הרפואית.
דבש מורכב כפי שנאמר בעיקר מסוכרים וממים אך קיימים בו מרכיבים נוספים בעלי פעילות רפואית מגוונת כגון חומרים נוגדי חמצון, חומרים אנטי ויראליים אנטי פטרייתיים ואנטי בקטריאליים ובנוסף קיימים בדבש חומרים אנטי סרטניים.
פוליפנולים, קבוצה נפוצה של חומרים המיוצרים על ידי צמחים, הם דוגמא לאחת מקבוצות החומרים החשובים ביותר המצויים בדבש. לאילו,  מייחסים פעילות ביולוגית רחבה הכוללת פעילות נוגדת סרטן, פעילות נוגדת דלקת, מניעת משקעים בכלי הדם, ויסות מערכת החיסון ופעילות נוגדת חמצון.
רשימת המרכיבים הכימיים המצויים בדבש אשר להם מייחסים פעילות רפואית:
מרכיבים האחראים לתכונות האנטי בקטריאליות של הדבש הם:
Terpenes, benzyl alcohol, 3, 5-dimethoxy-4-hydroxybenzoic acid (syringic acid), methyl 3, 5-dimethoxy-4-hydroxybenzoate (methyl syringate), 3, 4, 5-trimethoxybenzoic acid, 2-hydroxy-3-phenylpropionic acid, 2-hydroxybenzoic acid and 1, 4-dihydroxybenzene
רשימת נוגדי החמצון העיקריים המצויים בדבש:
caffeic acid (CA), caffeic acid phenyl esters (CAPE), Chrysin (CR), Galangin (GA), Quercetin (QU), Kaempferol (KP), Acacetin (AC), Pinocembrin (PC), Pinobanksin (PB), and Apigenin (AP)
בנוסף קיימים בדבש חומרים אנטי סרטניים כמו
caffeic acid methyl caffeate, phenylethyl caffeate, and phenylethyl dimethylcaffeat

שימוש חיצוני בדבש לריפוי פצעים וכוויות
המעלה הרפואית המשמעותית של דבש היא ככל הנראה יכולתו בהחלמת פצעים כוויות וחתכים.
להסבר המדעי מאחורי הפעילות הרפואית של הדבש בריפוי פגעי עור קיימות מספר סיבות: דבש מכיל בעיקר גלוקוז ופרוקטוז שני סוכרים אלו מושכים מים. כך סופח הדבש את הלחות מאזור הפצע וגורם להתייבשות הנגע כך שצמיחה של פטריות וחיידקים מעוכבת (כי אלו חייבים סביבה לחה על מנת להמשיך לחיות). בנוסף מכיל הדבש אינזים המכונה גלוקוז אוקסידז אשר במגע עם מים מייצר מרכיב המכונה הידרוגן פר אוקסיד ((hydrogen peroxide נוזל בעל תכונות אנטיספטיות מתונות. נוגדי החמצון המצויים בדבש יכולים גם כן לתפקד כמרכיבים אנטיבקטריאלים לדוגמא נוגד חמצון המצוי רק בדבש המכונה פינוסמברין pinocembrin ולו תכונות אנטיבקטריאליות. החיידקים העיקריים נגדם נמצא הדבש יעיל הם Staphylococcus aureus חיידק נפוץ היכול לגרום לזיהומים שונים ובעיקר לזיהומי עור ו Escherichia coli שהינו חיידק צואתי. עובדה נוספת היא שהדבש הינו מזון חומצי בעל ערך ph נמוך.

מחקרים שונים מראים כי דבש יעיל בריפוי פצעים כיבים  וכוויות שטחיות.
לדוגמא מחקר אשר השווה את הטיפול בדבש בכוויה שטחית לעומת טיפול עם גאזה המכילה silver sulfadiazine
והראה שיפור משמעותי  בשימוש בדבש.
במאמר סקירה (מאמר אשר בוחן מספר של מחקרים בתחום) בו נבחנה השאלה בדבר יכולת הדבש בריפוי פגעי עור הגיע כותב המאמר למסקנה הזהירה כי למרות איכותם המוגבלת של המאמרים בנושא, אותם הוא בדק, דבש עולה באיכותו על טיפולים מקומיים אחרים קונבנציונאליים ולא קונבנציונאליים מבחינת  מדדים של החלמת הפצע, שמירה על סטריליות וחיסול הזיהום.
הדבש עולה על טיפולים אחרים באופן משמעותי בטווח של שבוע ימי טיפול. השוואה של טיפול לאורך שלשה שבועות מראה יעילות זהה לטיפולים השונים כולל הדבש.
הכותב מציין עוד כי מכיוון  שדבש הוא מוצר טבעי הוא משתנה באיכותו וטבעו בהתאם למיקום הגיאוגרפי, למקור הצוף, לתהליך העיבוד ואחסון הדבש. כל השינויים הללו עלולים לשנות את מידת יכולת ריפוי הפצעים שלו.
דבש והצטננות:
דבש ידוע בשימושו הביתי, הפולקלוריסטי נגד הצטננות.
ניסוי הראה כי מנה חד פעמית של דבש מצמחי כוסמת היווה חלופה מוצלחת לטיפול בדלקת של דרכי הנשימה העליונות הכוללת שיעול וקשיי שינה. זאת לעומת דקסטרומתורפאן תרופה מדכאה שיעול יבש.

דבש כנוגד חמצון:
רק לאחרונה תכונתו נוגדת החמצון של הדבש תפסה כותרות.  העובדה שלנוגדי חמצון יש מספר השפעות מגנות מפני מחלות שונות כסרטן, מחלות לב, הפרעות דלקתיות ובתהליך הזקנה גורמת  לדרישה רבה לנוגדי חמצון במזון.לדבש נוגדי חמצון כחומצות פנוליות ופלבנואידים  ונוגדי חמצון אחרים כמו ויטמין C  אינזים כ גלוקוז אוקסידז, חומרים דמוי קרטנואידים, חומצות אורגניות  וחלבונים.
דבש מראה פעילות נוגדת חמצון במבחני in vitro (שלא בגוף החי), על מנת להוכיח פעילות בגוף החי, נבדקה צריכה של 500 מ"ל של 1.מים עם דבש מצמח כוסמת, 2.תה שחור עם דבש מצמח כוסמת. 3. תה שחור עם סוכר שולחני או 4. תה שחור בלבד, על התגובה החמצונית בסרום באנשים בריאים. רק הדגימה של מים עם דבש מצמח הכוסמת הראו עליה משמעותית ביכולת  נוגדת החמצון בסרום. לא היה שינוי במידת חמצון הליפופרוטאינים בסרום באף אחת מהדגימות.
מחקר זה מראה כי לדבש השפעה נוגדת חמצון בגוף החי.

דבש וספורט:
בעבר נהגו אתלטים  באולימפיאדות לאכול דבש ותאנים יבשות.
היום יש המקדמים את השימוש בדבש על ידי ספורטאים משום שדבש נחשב כמאכל ממריץ הנותן זריקת אנרגיה טבעית. במספר מחקרים נבחן הנושא כדרך לשיפור ביצועים.
מחקר לדוגמא: 39 אתלטים, נשים וגברים העוסקים בהרמת משקולות, עברו אימון משקולות אינטנסיבי ומייד אחריו צרכו תוסף חלבון המעורבב או עם דבש או  עם מלטודקסטרין או עם סוכר. הקבוצה אשר קיבלה את תוסף החלבון עם הדבש שמרה על רמות סוכר בדם אופטימאליות שעתיים לאחר האימון. בנוסף נבדקו מדדים  כהחלמת  השריר וחזרת רמת גליקוגן למצב קודם מדדים אלו היו טובים יותר בקבוצה שאכלה את החלבון עם הדבש.

.
דבש וסרטן:
נראה כי בזכות מרכיבים שונים המצויים בדבש קיימת לדבש  פעילות נוגדת סרטן, כפי שהודגם במספר מחקרים שהתבצעו שלא בגוף החי.
מחקר אחד הדגים את יכולת הדבש לדכא צמיחה של שורת תאי סרטן משלפוחית השתן בתנאי מעבדה.
מחקר אחר הדגים תהליך אפופטוזיס (מוות עצמי של תאים סרטניים) בתאי סרטן המעי של אדם.
נראה כי לנוגדי החמצון המצויים בדבש חשיבות רבה בפעילות נוגדת הסרטן:
לפוליפנולים אשר בדבש קיימת תכונה המונעת חלוקת תאים מהירה
וככל שדבש מכיל כמות גבוהה יותר של  מרכיבים פנולים הוא נמצא יעיל יותר בעיכוב החלוקה המהירה של תאי סרטן המעי.

דבש ומחלות כלי דם ולב:
דבש מפחית רמה של שומנים בדם, הומוציסטאין ו CRP (חלבון המעיד על רמה דלקתית בגוף) בנבדקים בריאים ובכאלו הסובלים מרמות גבוהות של שומנים בדם.

עובדות מענייניות לגבי הדבש:
25 אוליגוסכרידים שונים מצויים בדבש.
האינדקס הגליקמי של הדבש נע בין 32 ל 85 בהתאם למקור הדבש.
פוליפנולים שונים שהתגלו בדבש יכולים לשמש כסמן למוצא הבוטני של הדבש.
לדוגמא פנול המכונה flavanol kaempferol משמש כסמן לדבש המופק מצמח הרוזמרין ו quercetin לדבש מצמח החמניה.
דבש משמש כתוסף אשר מעודד התפתחות של חיידקים ידידותיים כ Bifidobacteria במוצרי חלב.
הרכב וכמות החומצות הפנוליות והפוליפנולים המצויים בדבש משתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי ותנאי האקלים..
איכות הדבש תלויה בצמחים ובסביבה ממנה נאסף הצוף, חומרי הדברה, מתכות כבדות ואנטיביוטיקות עלולות גם הם למצוא דרכם לדבש שלכם.
צמחים המכילים מרכיבים רעילים המכונים אלקלואידים פירוליזידינים מהווים מקור לא מבוטל לדבש ברחבי העולם. מרכיבים אלו עוברים אל הדבש  שעלול להוות סכנה בריאותית במיוחד לתינוקות.

 אזהרה:
דבש אסור לתינוקות מתחת לגיל שנה בשל המצאות אפשרית של נבגים של Clostridium  botulinumהעלולים לגרום לבוטוליזם של פעוטות. זוהי מחלה משתקת המסכנת חיים.

סיכום:
נראה אם כן כי דבש המשמש לרב כממתיק  באפיית עוגות דבש, בבישול תבשילים שונים או בהמתקה של משקאות יכול להיחשב כממתיק מועדף על פני הסוכר הלבן בו משתמשים על פי רב, זאת בשל יתרונותיו התזונתיים שצוינו בכתבה.

לגבי יכולותיו הרפואיות של הדבש, יש לזכור כי רב המחקרים שנערכים בנושא הם מצומצמים בהיקפם ולא תמיד איכותיים.
נכון הוא כי לרכיבים הנוספים (מלבד הסוכרים) המצויים בדבש קיימת פעילות ביולוגית שיכולה להועיל במצבים שונים, אך יש גם לזכור כי כמותם בדבש קטנה.
כותבת המאמר: לימור אלמוג ביולוגית (M.Sc), מרצה בנושאי בריאות

"על הדבש ועל העוקץ" – הרצאה מתוקה לראש השנה וגם לכל השנה  🙂

050-9007472   almoglimor@gmail.com

 

מקורות:

Al-Waili NS. Natural honey lowers plasma glucose, C-reactive protein, homocysteine, and blood lipids in healthy, diabetic, and hyperlipidemic subjects: comparison with dextrose and sucrose. J Med Food. 2004 Spring;7(1):100-7. 2004. PMID:15117561.
Gheldof N, Wang XH, Engeseth NJ
Buckwheat honey increases serum antioxidant capacity in humans.
J Agric Food Chem. 2003 Feb 26;51(5):1500-5.
FERENCES
John A. Edgar,*† Erhard Roeder,‡ and Russell J. Molyneux§
Honey from plants containing pyrrolizidine alkaloids: A potential threat to health [Review]

Journal of Agricultural and Food Chemistry 2002 Vol.50,No.10
Jose Miguel Alvarez-Suarez1, Sara Tulipani1, Stefania Romandini1, Enrico Bertoli1 and Maurizio Battino1  Contribution of honey in nutrition and human health: a review
Mediterranean Journal of Nutrition and Metabolism 2009
M. Subrahmanyam
Topical application of honey in treatment of burns

British Journal of Surgery
Volume 78 Issue 4, Pages 497 – 498

Owen A Moore1 , Lesley A Smith1 , Fiona Campbell2 , Kate Seers2  Henry J McQuay1 and R Andrew Moore1
Systematic review of the use of honey as a wound dressing
BMC Complementary and Alternative Medicine 2001, 1:2

Paul IM, Beiler J, McMonagle A
Effect of Honey, Dextromethorphan, and
No Treatment on Nocturnal Cough and Sleep Quality
for Coughing Children and Their Parents
Arch Pediatr Adolesc Med
vol. 161, 1140 – 1146, 2007
R A Cooper, P C Molan, and K G Harding
Antibacterial activity of honey against strains of Staphylococcus aureus from infected wounds.
J R Soc Med. 1999 June; 92(6): 283–285

Saravana Kumar Jaganathan and Mahitosh Mandal*
Antiproliferative Effects of Honey and of Its Polyphenols: A Review
J Biomed Biotechnol. 2009; 2009: 830616.
S. E. E. Efem
Clinical observations on the wound healing properties of honey

British Journal of Surgery
Volume 75 Issue 7, Pages 679 – 681

Stefan Bogdanov, PhD, Tomislav Jurendic, Robert Sieber, PhD and Peter Gallmann, PhD
Honey for Nutrition and Health: A Review
Journal of the American College of Nutrition, Vol. 27, No. 6, 677-689 (2008)
http://gears.tucson.ars.ag.gov/beeclass/facts.html

שתף את הכתבה!

דם הדרקון

דם הדרקוןדם הדרקון היינו כינוי לעצים מהסוג Croton  ממשפחת החלבלוביים אשר מכילים מוהל (לטקס) אדום.

עצים אלו נפוצים  ביערות הגשם של מספר ארצות כקולומביה, אקוודור, פרו בוליביה ובנוסף צפון ארגנטינה ודרום ברזיל.דם הדרקון

אם כי רב המינים בני משפחת החלבלוביים מאופיינים בשרף לבן, מינים  הנמנים על סוג קרוטון  מאופיינים בשרף אדום צמיגי. השרף משנה צבעו עם התבגרות העץ, בעץ צעיר צבע השרף כתום ובעץ בוגר צבעו אדום עז.

ייצור תרופה מדם הדרקון:

התרופה הבוטנית האורלית הראשונה –  Fulyzaq אושרה לשימוש על ידי ה FDA  בדצמבר 2012. תרופה זו מופקת מלטקס של מין מהסוג קרוטון המכונה  Croton lechleri.

לשימוש הרפואי בשרף העץ מהמין Croton lechleri  קיים תיעוד היסטורי. האזכורים ההיסטוריים כוללים שימושים בשרף להתוויות שונות במערכות גוף  שונות כמו מחלות זיהומיות של  מערכת הנשימה, בעיות במערכת העיכול, זיהומי עור, פציעות, והרפס סימפלקס.

השימוש המסורתי בלטקס כולל שימוש חיצוני אך גם שימוש פנימי על ידי מיהול הלטקס במים, אלכוהול חלב או מיץ. בתיעוד ההיסטורי אין תיעוד של תופעות לוואי הקשורות לשימוש הפנימי בשרף.

בשל תפוצתו הרחבה של מין זה הגדל בגובה של בין 300 ל2000 מטר גובה ובשל והעדויות ההיסטוריות על השימוש בו מהווה השרף המופק מהעץ את אחד מהתרופות המסורתיות השכיחות באמריקה הלטינית.

בדיוק מסיבות אלו בשל ופעילותו הביולוגית המוכחת בחרה חברת Napo במין Croton lechleri לייצור התרופה.

הפקת הלטקס:

חוקרים בחברת נאפו קיוו כי ניתן יהיה להפיק את הלטקס מעץ הקרוטון באותה דרך בה מפיקים לטקס מעץ הגומי- דרך שימוש במצ'טה או כלים המשמשים לחרוץ קליפת הגזע  וניקוז הלטקס  באופן חוזר ללא פגיעה משמעותית בבריאות העץ.  אך מסתבר כי עץ הקרוטון סובל משיעור תמותה גבוה לאחר תהליך הוצאת הלטקס.

מדוע לא ניתן להפיק לטקס מעץ הקרוטון באופן חוזר?

כדי להבין מדוע עץ הקרוטון נפגע ומתייבש מהר וסובל מאחוזי תמותה גבוהים לאחר הפקת  הלטקס נשלחו דגימות בוטניות לבירור אשר העלה כי  תאי הפרשת הלטקס של עץ הקרוטון (laticifers) לא מתחדשים לאחר החרוץ לעומת עץ הגומי בו מתחדשים תאים אלו. הבדל מורפולוגי זה הוא שלא מאפשר לייצר את הלטקס מהקרוטון באותו האופן שבו מייצרים את הלטקס מעץ הגומי. בשל עובדה זו החליטו בחברת נאפו שהדרך הכלכלית הכדאית ביותר להפקת הלטקס תהיה הוצאה של הלטקס ולאחר מכן ניסור העץ כולו. לאחר הורדת המטע שותלים עצים חדשים.

זמן הפקת הלטקס:

ייצור הלטקס משתנה במהלך היממה ושעות הבוקר הן השעות בהם תנובת הלטקס היא הגבוהה ביותר. מסתבר גם שבימי ירח מלא תנובת הלטקס עולה. לאורך שנות המחקר נמצא כי בכדי להשיג את כמות הלטקס הגבוהה יש לחרוץ בעץ בגיל 6-7, במקרים אלו ניתן להפיק מעץ בודד בין 3 ל- 4 ליטר של לטקס.

התרופה המיוצרת מהלטקס:

חברת נאפו משתמשת בלטקס ליצור תרופה המיועדת לשלשול אצל חולי איידס ובאיבוד נוזלים חריף אצל חולי מלריה, שלשול אצל מטיילים, ובתסמונת המעי הרגיז (IBS). התרופה יוצרה ממרכיב מבודד מהלטקס המכונה– crofelemer, זהו אוליגומר השייך לקבוצת הפרואנטוציאנדינים. הרכיב נוסה על 1700 חולים במחקרים קליניים מבוקרים כפולי סמיות (double-blind). לתרופה לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות. החברה קיבלה אישור לתהליך רישום מזורז על ידי ה FDA להתוויות הקשורות לאיידס ולתסמונת המעי הרגיז. אישור כזה ניתן בדרך כלל לתרופות שפעילותן נראית מבטיחה בטיפול במצבים מסכני חיים שלהם אין חלופה תרופתית ראויה.

רוצה לשמע עוד על צמחי מרפא? הזמן הרצאה  או טיול בנושא

            050-9007472   almoglimor@gmail.com

קרדיט תמונה:

By por natikka – http://www.arteyfotografia.com.ar/4429/fotos/54367/, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=19199491

שתף את הכתבה!

זית – עץ זית, עלי זית, שמן זית

זית

כרמי זיתים מהווים חלק בלתי נפרד מנופי הארץ. נוף ארץ ישראלי שמשלב בתוכו סמל לשלום ותקווה להתחלות חדשות. נוף המעניק רוגע והנאה.

תיאור הצמח

עץ הזית שייך למשפחת הזיתיים. למשפחה זו רק ארבעה נציגים בארץ בינהם בר זית ויסמין שיחני.
עץ הזית הינו עץ נמוך וירוק עד, בעל עלים נוקשים אשר צידם העליון בצבע ירוק כהה והתחתון אפרפר.  פרח הזית הוא דו מיני קטן וצבעו לבן צהבהב, הפרח הפורח בחודשים אפריל-מאי מואבק על ידי הרוח וגם על ידי חרקים. עץ הזית מאריך ימים ועצי זית בוגרים הינם בעלי גזע עבה במיוחד.
בתרבות גדלים ברחבי הארץ זנים שונים של זיתים.
זן הבר גדל בעיקר בחורש בצפון הארץ ומתאפיין בענפים תחתונים קוצניים, בעלים קטנים ופרי קטן.

עץ הזית – היסטוריה

הזית הינו אחד משבעת המינים, וכבר בימים קדומים היווה תפקיד משמעותי בכלכלה ובתרבות של ארץ ישראל. הזית מוזכר במקרא פעמים רבות.
באתרים ארכיאולוגים מתקופות שונות התגלו שרידי גזעים, אבקה  וגלעיני זית.
לשמן שהופק מהפרי היו שימושים רבים למאכל, קוסמטיקה, פולחן וגם לריפוי.  בנוסף שימש בתעשית הבשמים ביחד עם שמן המור ועוד.

עץ הזית ובריאות האדם:

השימושים הרפואיים של עץ הזית בהיסטוריה:

אחד מצמחי המרפא המופיעים בפאפירוס אברס שהינו מסמך רפואי חשוב מתקופת מצרים העתיקה
(המאה השש עשרה לפני הספירה)  הינו הזית.
דיוסקורידס, רופא אשר חי בתקופת האימפריה הרומית וחיבר את אחד מספרי הרפואה והרוקחות החשובים, תיאר שימוש רפואי בשמן של זיתי בוסר.
מתקופת ימי הביניים מתועדים שימושים רפואיים שונים לשמן הזית בינהם ריפוי מחלות מעיים, עינים ועור, טיפול בשיניים, חיזוק השיער, טיפול בהרעלות, סילוק תולעי מעיים, נפיחות בשפתיים, כוויות, שריטות וכאבי פרקים.
עלי הזית היוו מרכיב במשחת שיניים ושימשו לטיפולי חניכיים.
גם שרף עץ הזית שימש לריפוי מחלות עיניים, זירוז הווסת, שיכוך כאבי שיניים, הפלת עוברים וכסם משתן.

שימושים ברפואה העממית:

בשימוש חיצוני משמש שמן זית לחיזוק שורשי השיער ומניעת נשירתו.
כמו כן משמש בעיסוי נגד כאבי פרקים.
שתיה של שמן הזית יעילה לשיעולים ומחלות בדרכי הנשימה ומחלות בדרכי העיכול. משמש גם לחיזוק השיניים והחניכיים.
העלים הכתושים משמשים להחלמת פצעים ומרתח מהם משמש להורדת לחץ דם ולטיפול בסוכרת.

המחקר המודרני:

עץ הזית נחשב כצמח מרפא יעיל לטיפול ביתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה.

שמן זית:

מחקרים אפידמיולגים מצביעים על כך ששיעור התמותה ממחלות לב וסרטן באוכלוסיות הצורכות שמן זית על בסיס קבוע , נמוך יותר. אחד מההסברים לתופעה זו היא נוכחות של רכיבים נוגדי חימצון כפוליפנולים בינהם  hydroxytyrosol ו  oleuropeinבשמן הזית.

שמן זית מכיל בעיקר חומצת שומן חד לא רוויה הנקראת אומגה 9. אומגה 9 חשובה לגוף האדם אך אינה מוגדרת  כחומצת שומן חיונית (כמו אומגה 3 או אומגה 6), הסיבה לכך היא שגוף האדם יודע לייצר אומגה 9. גוף האדם יכול לייצר כמויות מוגבלות של אומגה 9 כל עוד מספקים לו את חומצות השומן החיוניות.
לאומגה 9 מיוחסות תכונות רפואיות משמעותיות כמו
*חסימת פעילות האונקוגן (גן הגורם סרטן)  HER-2/neu המצוי אצל 30 אחוז מחולות סרטן השד.  *העצמת האפקט של תרופה המכונה הרצפטין המיועדת לטיפול במחלת הסרטן.
*הפחתת הסיכון להתקפי לב
* הורדת רמת הכולסטרול בדם
* הפחתת התפתחות טרשת עורקים.
יש המייחסים את תכונותיו הבריאותיות של שמן הזית לנוכחות של אומגה 9.

עלי הזית:

השימוש בעלי הזית אפשרי בכמה אופנים כמיצוי מיימי, כתה וכאבקה.
העלים מכילים מרכיבים רבים בעלי פעילות ביולוגית בינהם חומרים נוגדי חמצון, מורידי לחץ דם, נוגדי דלקת, מפחיתי רמת סוכר ומפחיתי רמת כולסטרול ומשקעים בעורקים.
לעלי הזית קיימות תכונות אנטימיקרוביאליות נגד חיידקים פטריות ווירוסים שונים.
למיצוי מיימי של עלי זית פעילות אנטיפטרייתית ואנטי בקטריאלית.

לעלי הזית  פעילות אנטי ויראלית נגד וירוסים שונים בינהם וירוס האיידס.
בבדיקת הפעילות של מיצוי מיימי של עלי זית נגד וירוס האיידס (HIV  ( in vitro  נמצא עיכוב של פעילות הנגיף- עיכוב בהדבקת תאים אחרים ועיכוב ברפלקציה של הוירוס כל זאת כתלות במינון. במחקר זה הדגימו גם כי אין פעילות ציטוטוקסית נגד תאים בריאים.
Oleuropein מקבוצת ה  secoiridoid  מהווה בין 6-9 אחוז ממרכיבי עלה הזית היבש. חומרים פעילים אחרים כוללים פלבנואידים וטריטרפנים.
מחקר אשר בדק את הרכיבים נוגדי החימצון בתמצית מיימית של עלי הזית  מצא כי קיים סינרגיזם בעוצמת הפעילות נוגדת החימצון בין הרכיבים הפלבנואידים לבין הרכיבים הפנוליים האחרים.

הפוליפנולים המצויים גם בעלי הזית וגם בשמן הזית נקשרים לשכיחות נמוכה יותר של מחלות לב
מחקר מעבדתי מצא כי פוליפנולים מעלים של זית עיכבו  אקטיבציה של טסיות דם בגברים בריאים לא מעשנים.

טריטרפנואידים אשר בודדו מעלי הזית ונבדקו על חיות מעבדה מנעו עליה של לחץ דם, היווצרות של טרשת עורקים ושיפרו עמידות לאינסולין.
מחקר הוכיח כי הפעילות האנטיסכרתית ונגד יתר לחץ דם שיוחסה שנים רבות בעיקר למרכיב  oleuropein מושפעת גם מהטריטרפן oleanolic acid (שהינו אגוניסט ל TGR5) החומר בודד ונבדק על עכברים אשר הוזנו בדיאטה עתירת שומן. נצפתה ירידה ברמת הסוכר והאינסולין בסרום של העכברים ועליה בסבילות לגלוקוז.

עמדת קומישין E:

הזית (העלה ושמן הזית) אינו מאושר לשימוש רפואי על ידי הועדה  הגרמנית לצמחי מרפא בשל חוסר בסימוכין מדעיים.
במונוגרף של עלה הזית מצויין כי משמש להורדת לחץ דם וכחומר משתן אך לשימושים אלו אין מספיק תימוכים.
מניסויים על בעלי חיים עולה כי לעלה הזית פעילויות רפואיות רבות: נוגד עוויתות, מרחיב סמפונות, מרחיבי כלי דם כליליים, נוגד הפרעות בקצב הלב, משתן, מוריד חום, מוריד רמות סוכר.
צויין גם כי במקרים נדירים מופיעה אלרגיה לאחר שימוש חיצוני בשמן הזית.

אלרגיה לעץ הזית:

אנשים מסויימים מפתחים תופעות אלרגיות בחשיפה לאבקה של פרחי הזית.
עץ הזית  מואבק על ידי חרקים ובאמצעות הרוח. בעונת הפריחה נושאת הרוח כמות גדולה של גרגרי אבקה.

 רוצה לשמוע עוד?

מה הקשר בין קנאביס לשמן זית?

לאיזה בעיה רפואית מבשלים שמן זית עם צפרדעים?

והאם כדאי לטגן בשמן זית?

כל אלו והרבה מעבר בהרצאה מרתקת על צמחי המרפא של ארץ ישראל  מפי ביולוגית M.Sc  מומחית בחקר צמחי מרפא.

להזמנת הרצאה  חייג 050-9007472

מקורות:

Benavente-García O., Castillo J., Lorente J., Ortuño A. and Del Rio J. A. 2000 Antioxidant activity of phenolics extracted from Olea europaea L. leaves
Food Chemistry
Volume 68, Issue 4, , 457-462

Blumenthal, Goldberg, Brinckmann American Bottanical Council 2000  Herbal Medicine Expanded Commission E Monographs

Lee-Huang S., Zhang L., Lin Huang P., Chang Y.T and Huang P.L. 2003 Anti-HIV activity of olive leaf extract (OLE) and modulation of host cell gene expression by HIV-1 infection and OLE treatment
Biochemical and Biophysical Research Communications
Volume 307, Issue 4, 1029-1037

Sato H., Gene C., Strehle A., Thomas C., Lobstein A., Wagner A., Mioskowski C., Auwerx J. and Saladin, R. 2007 Anti-hyperglycemic activity of a TGR5 agonist isolated from Olea europaea Biochemical and Biophysical Research Communications
Volume 362, Issue 4, 793-798

Sedef N El., Sibel K 2009 Olive tree (Olea europaea) leaves: potential beneficial effects on human health
Nutrition Reviews
Volume 67, Issue 11, pages 632–638

Singh N., Mok M., Christensen A.M., Turner A. H. and Hawley J. A. 2008
The effects of polyphenols in olive leaves on platelet function
Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases
Volume 18, Issue 2, 127-132
SomovaL. I. Shode, F. O. amnananand P. R Nadar A. 2003 Antihypertensive, antiatherosclerotic and antioxidant activity of triterpenoids isolated from Olea europaea, subspecies africana leaves  Journal of Ethnopharmacology
Volume 84, Issues 2-3, 299-305

Visioli F., Bellomo G., and Galli C. 1998 Free Radical-Scavenging Properties of Olive Oil Polyphenols  Biochemical and Biophysical Research Communications
Volume 247, Issue 1, Pages 60-64

אפרים לב 2002 סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים
נעמי פיינברון דותן ואבינועם דנין 1991 המגדיר לצמחי בר בארץ יש

קרדיט תמונות:

By en:User:Nickfraser – en:Image:Olivesfromjordan.jpg, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2208405

By Cosasdebeas – Own work, GFDL, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10514166

שתף את הכתבה!

חרוב מצוי

תיאור הצמח:

חרוב מצוי הינו עץ ירוק עד (אינו נשיר), דו ביתי (כלומר עצי זכר שאינם נותנים פרי ועצי נקבה הנותנים פרי)
חרוב מצוי שייך לסדרת הקטניות ובן למשפחת הקסאלפיניים  המיוצגת גם על ידי כליל החורש.
עץ החרוב אינו נזכר בתנ"ך אך נזכר בשלב מאוחר יותר במשנה ובתלמוד. Ceratonia_siliqua_green_pods

על פי ממצאים ארכיאולוגיים ושכיחותו בחברות בחורש הים תיכוני מניחים כי ארץ ישראל מהווה חלק מאזור המוצא הטבעי של עץ החרוב.
עץ החרוב הינו עץ נפוץ בחורש הים תיכוני אך גדל גם באזורים שחונים.
פריחת החרוב נמשכת מאוגוסט ועד נובמבר, מהפרחים מתפתח פרי החרוב בצורת תרמיל בצבע  ירוק המשנה צבעו לחום בעת הבשלתו.
הבשלת הפרי היא תהליך הנמשך חודשים. לאבקת הפרחים ריח חריף המזכיר את ריח נוזל הזרע האנושי.הריח מתקבל על ידי נוכחות של מרכיב המכונה קדוורין מקבוצת האמינים הנוצר מפירוק של חומצת האמינו ליזין.
מרכיב זה המיוצר על ידי גוף האדם, מצוי גם בנוזל הזרע ואף בשתן של אדם הסובל מבעיה במטבוליזים של ליזין.
מעניין הוא כי קדוורין מתקבל גם בתהליך ריקבון של רקמות חיות.
מטרת הריח המיוצר על ידי פרח החרוב היא כפי הנראה  במשיכת מאביקים הנמשכים לריחות של ריקבון, כדוגמת צמחים ממשפחת הלופיים שהתמחו בהטעיה של חרקים.

 שימושים היסטוריים ועממיים:
בספרם של דן פלביץ וזהרה יניב "צמחי המרפא של ארץ ישראל" מצוין כי דיוסקורידס (רופא יווני אשר פעל בתקופת הרומאים וכתב את אחד
מספרי רפואת הצמחים החשובים)  טען כי פירות צעירים גורמים לשלשול ופירות בשלים גורמים לעצירות. במקורות נוספים יש חיזוק לטענה שפרי החרוב מונע שלשול. בנוסף מצוין כי אצל יהודי עדות המזרח הפרי משמש כנגד שיעול ולחיזוק הגוף, בתימן כסגולה למניעת צניחת הרחם ודיכוי כאבי מחזור.  קריספיל מציין כי אצל עדות ישראל וערבי הארץ משמש החרוב כנגד פצעים בפה לסוכרת לשיעול חריף למחלות כלי הנשימה ומניעת דימומים פנימיים. לכל התוויה עממית צורת השימוש בחרוב שונה, לדוגמא, דבש חרובים משמש לטיפול בפצעים בפה, תה מזרעי חרוב משמש נגד סכרת ותמצית הפרי הבשל משמשת נגד שלשול, לשיעול ולדימומים פנימיים.
בעבר השתמשו בזרעים כיחידת משקל בשל האחידות הגדולה במשקלם. אם זאת, נראה כי גם לזרעים של מיני צמחים אחרים קיימת אחידות במשקל הזרעים. מכיוון שזרעי החרוב גדולים יכול האדם למיינם בקלות יחסית ולזהות את אי האחידות בגודל/משקל.
מקור השם קרט –יחידת המשקל של אבנים יקרות בשם הלטיני של החרוב Ceratonia

שימושים מודרניים:
מפרי החרוב (ללא הזרעים) מייצרים אבקה המכונה אבקת חרובים המשמשת כתחליף לקקאו וכמרכיב במתכונים שונים.
מהאנדוספרם של זרעי החרוב מקבלים נוזל סמיך המשמש כגורם מסמיך ומייצב בתעשיית המזון, מרכיב זה מכונה בשם 410 E (מלמדנו שלא כל רשימת הE היא בהכרח מזיקה לעיתים אילו חומרים מועילים אם כי הם נמצאים במיעוט)
נמצא כי מרכיב זה מוריד את האינדקס הגליקמי כאשר מוסף למזון.

ערך תזונתי/רפואי:
החרוב מכיל כמות גבוהה של סיבים בעלי ערך תזונתי.
לחרוב פעילות נוגדת חמצון גבוהה יחסית (שלא עומדת ביחס ישר לכמות הפנולים בפרי אשר אינה גבוהה באופן יחסי לצמחים אחרים שנבדקו במקביל).
מחקרי מעבדה הראו פעילות נוגדת סרטן שיוחסה לפנולים (בעיקר חומצה גאלית) אשר בתמצית המימית של פרי החרוב.
תהליך העיבוד של החרוב משפיע על כמות הפוליפנולים המצויה בו על כמות החלבון הרכב חומצות השומן החיוניות
וכמות המינרלים כמו מנגן וברזל, כך נמצא בהשוואה בין מוצר בייתי למוצר תעשייתי.

למה מכונה החרוב עץ קקה?

מדוע כדאי להביא את בחירת ליבך אל עץ החרוב?

מדוע התעורר סביב החרוב ויכוח בנושא יכולתיו הרפואיות?

ומה ההבדל בין העלים הצעירים של העץ לעלים הבוגרים?

כל זאת במסגרת טיולים בצפון בסיור צמחי מרפא ותבלין בין שבילי הר נטופה שם נפגוש עצי חרוב, נחווה את החרוב בחושינו השונים ונשמע סיפורים שונים ובהם עוד פרטים מעניינים ופיקנטיים על עץ החרוב.

להזמנת טיול לימור אלמוג  050-9007472  almoglimor@gmail

קרדיט תמונות:

By Júlio Reis (User:Tintazul) – Original File, CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=329589

CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=212580

שתף את הכתבה!