וירוס הרפס: הבנת מנגנון ההסתתרות של וירוס ההרפס

אחוז ניכר מהאוכלוסייה סובל מהתקפים חוזרים ונשנים של נגעי הרפס הנגרמים עקב נוכחתו של וירוס ההרפס בגופנו.
וירוס ההרפס עובר בין שני מצבים מצב רדום ומצב פעיל בו מופיע העקצוץ והשלפוחית.
במחקר זה הובן המנגנון בו עובר הוירוס ממצבו הרדום למצבו הפעיל.
ייתכן כי בעקבות הבנת תהליך זה ניתן יהיה ליצור תרופה שתגרום לחיסול הוירוס באופן מלא.
היום הטיפול היחידי האפשרי הוא הקלה על תופעות הלוואי שנובעות עקב מצבו הפעיל של הוירוס.

מיהו וירוס ההרפס
הפצעים המכונים פצעי חום נגרמים על ידי וירוס ממשפחת ההרפס.
הרפס זוהי משפחה גדולה של וירוסים והוירוס הגורם לנגעים בשפתיים ובפנים מכונה הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV1).
הרפס זה נמצא במצב רדום בעצב הפנים (העצב הטריגמינלי) מצב הקרוי הפאזה הרדומה עד שהוא מתעורר ועובר לפאזה הפעילה בשל חשיפה מוגברת לשמש, חום, או מצבי מתח אחרים.

מחקר חדש תורם להבנת המנגנון של מעבר וירוס ההרפס ממצב רדום לפעיל
חוקרי אוניברסיטת דיוק פענחו כיצד מסתתר לו וירוס ההרפס בזמן שאינו פעיל.
החוקרים הצליחו להבין ברמה המולקולרית כיצד תהליך זה מתרחש וכיצד עובר הוירוס בין הפאזה הרדומה לפאזה הפעילה.
ממצאים אלו פורסמו בעיתון Nature ומהווים גם מסגרת ללמידה על וירוסים אחרים המתנהלים באופן דומה.
לדוגמה הוירוס שגורם לאבעועות רוח (שייך גם כן למשפחת ההרפס) ולאחר המחלה עובר לפאזה רדומה ועלול להופיע מאוחר יותר בחיינו (בפאזה פעילה) בדמות מחלה המכונה שלבקת חוגרת או הרפס זוסטר.
או לדוגמה הרפס סימפלקס מסוג 2 שהוא בדרך כלל האחראי על הנגעים הממוקמים באברי המין ומועבר גם דרך מגע מיני (אם כי גם הרפס סימפלקס מסוג 1 יכול לעבר באופן דומה וגם להופיע באיברי המין).

וירוס הרפס – המצב הרדום
כיום המצב הוא שבזמן שהוירוס מצוי בפאזה הרדומה אין אפשרות תרופתית לפגוע בו.
הוירוס אינו משכפל את עצמו כאשר הוא רדום ומייצר רק תוצר מולקולרי יחיד המכונה LAT RNA (מלשון לטנטי- חבוי).
חומר זה הינו בגדר תעלומה מבחינת תפקודו שהרי כאשר קיים רנ"א ויראלי הוא מיועד לצורך יצירת חלבונים שהם בעלי שימוש לוירוס.
אך רנ"א זה אינו יציב ולא מייצר חלבונים.
בבדיקה בעכברים התגלה כי כי הרנ"א הלטנטי
מעובד לחלקים קטנים יותר, המכונים מיקרו רנ"א החוסמים את יצירת החלבונים הגורמים לוירוס להיות פעיל ולהתרבות.
כלומר כל עוד קיימת אספקה מספקת של מיקרו רנ"א יישאר הוירוס רדום.

הרפס – מעבר לפאזה הפעילה
לאחר מצב של מתח בגופנו, הוירוס מתחיל לייצר כמות גדולה יותר של רנ"א שליח MRNA (הקשור ליצירת חלבונים), עובדה המשנה את מאזן הכוחות ומקטעי הרנ"א הקטנים אינם יכולים כמותית לחסום עוד את ייצור החלבונים.
כך מתחילה יצירה של חלבונים והוירוס עובר לפאזה הפעילה ומשכפל את עצמו.
הוירוסים החדשים שנוצרו מטיילים לאורך העצב עד קצהו לאתר של נקודת הזיהום החיצונית ההתחלתית. תהליך זה יתבטא בהופעת העקצוץ והשלפוחית המאפיינת את נגעי הוירוס.
בשלב זה הוירוס יכול להיות מועבר לאדם אחר או ממגע ישיר, או מאכילה משותפת וכיוצא בזה.

ערך הגילוי
היום וירוס בפאזה הרדומה אינו נגיש לנו מבחינה תרופתית וחייבים אם כן להעיר אותו לפאזה הפעילה במטרה לפגוע בו.
בעקבות הגילוי בוחנים היום תרופה חדשה המתוכננת להקשר אל חתיכות המיקרו רנ"א ששומרות על הוירוס רדום.
אם תרופה זו תעבוד הוירוס יעבור מפאזה רדומה לפאזה פעילה ויתחיל לשעתק את עצמו כלומר להתרבות.
כאשר הוירוס יהיה פעיל החולה יכול לקחת אציקלוביר או בשמה המסחרי הידוע זובירקס, ההורסת באופן יעיל וירוסים פעילים.
בעיקרון ניתן יהיה להפעיל את כל הוירוסים וכך להרוס את כולם כך שלא יישארו עוד וירוסים במצב רדום אצל המטופל.

ובינתיים, עד שייפתחו תרופה כזו שתוכל לפגע בווירוס שאינו במצב פעיל, כל מי שסובל מהתקפים של הרפס ישמח וודאי לדעת שמעבר לתרופות הקונבנציונליות, קיים פרי מיוחד –  סמבוק שחור ובו רכיבים שהצליחו להוכיח במחקר מעבדתי שהם פועלים נגד וירוס ההרפס ואפילו יעילים נגד וירוסים שעמידים לתרופה הקונבנציונלית! 

איפה כדאי לקנות במחיר משתלם ביותר:

לקניית סירופ מפירות סמבוק לחץ על הקישור    http://goo.gl/TNakgj

לקניית טבליות לעיסה מפרי הסמבוק לחץ כאן:   http://goo.gl/kDDm7V

מקורות

Duke University Medical Center. "How Cold Sore Virus Hides During Inactive Phase."

שתף את הכתבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *