עוזרר Crataegus המכונה בערבית זערור ובאנגלית Azerolier הנו שיח או עץ ממשפחת הורדיים.
בארץ, ארבעה מינים של עוזרר. העוזרר הקוצני בעל הפירות הצהובים, הוא המין הנפוץ ושלושת המינים האחרים, בעלי הפירות האדומים נדירים יותר.
הפירות טעימים מאד ושימשו למאכל ומרפא עוד בתקופות קדומות. קיימות אף עדויות על מסחר בעוזרר ועל היותו גידול חקלאי.
השימושים הרפואיים המתועדים בעבר היו מגוונים: בעיות בלב, בעיות במערכת העיכול, טיפול באבנים בכלייה, וכחומר מכווץ ומשתן, היום השימוש העיקרי הוא לפתרון בעיות הקשורות ללב ולמערכת הדם.
בעירק, ברפואה העממית משמשים פירות העוזרר כסם מרגיע.
קצת כימיה ופעילות רפואית בעיניים מדעיות:
מגוון של חומרים מקבוצת הפנולים, אשר להם ערך רפואי, מצויים בעלי, פרחי ופירות העוזרר. כמותם הכללית גבוהה יותר בעלים ובפרחים מאשר בפירות.
הרכב הפנולים בפרי משתנה במהלך תהליך הבשלות ובהתאמה למין ולזן אליו שייך העוזרר.
מחקרי מעבדה ומחקרים על בעלי חיים מראים שתמצית עוזרר מגנה על הלב, גורמת להורדת לחץ דם, הורדת רמת השומנים, ובעלת השפעה נוגדת חמצון ופעילות אנטי דלקתית. פעילויות אלו מיוחסות בעיקר למרכיבים הפנולים.
אם זאת, מכיוון שכל מחקר בודק תמצית עוזרר עם הרכב חומרים שונה (בשל שונות כימית בין הצמחים שנבדקים ושיטות מיצוי שונות) או חוסר דיווח מספק לגבי ההרכב הכימי קשה להשוות בין המחקרים ולהגיע לתובנות ברורות.
נערכו מחקר קלינים מבוקרים ולא מבוקרים אשר הדגימו פעילות הקשורה לשיפור תפקוד הלב ומערכת הדם אבל אילו התמקדו בתמציות המכילות בנוסף לפירות, פרחים ועלים.
מה עדיף, לקחת תמצית או לעשות חליטה בבית?
שלום לימור
מאד התרשמתי מהרזומה שלך ומהצמחים שאת כתבת עליהם ובכלל.
אבל….
אסור שהשפה העברית תילקה בשיבושים ההופכים לנכונים ומקשים על הדיוק שחייבת להיות בשימוש בשפה.
למשל
1.”תהליך הבשלות”-צ.ל “ההבשלה”.
2.תמצית העוזרר לא “גורמת”,היא “עוזרת”.
כשאת עותבת “גורמת” זה עלול להתפרש כאילו רק היא משתתפת לתהליכים שציינת.
3.”אם זאת” במקום “עם זאת”
השגיאה הזו מאד השתרשה ומאד נפוצה והיא
4.עלולה לשבש,לפעמים,את הבנת הכתוב.
5.המחקר לא “בודק” בלשון הווה אלא “בדק”.
6.”נערכו מחקרים” ולא “נערכו מחקר”.
7.”אבל אלו” ולא “אילו”.
אילו עם י’ משנה את המשמעות והכוונה גם אם הן לכאורה ברורות.
שלא תביני אותי לא נכון-אני כותה דברי דווקא מפני שאני מצפה מילידי הארץ והמדינה וממסימי לימודים באוניברסיטה,בוודאי לתואר שני,שידעו היטב שפתם.
הדבר בעל חשיבות בגלל היותנו חברה רב תרבותית כשכל הזמן נכנסים אליה מהגרים חדשים.
ושוב,האתר ודברייך מרשימים ומלמדים.
תודה
אבנר לוין
ועוד דבר, לימור,העשוי לעניין אותך,מנסיוני האישי.
לפני כ-12 שנים החלו קשיים בכיפוף הזרת והקמיצה מלווים בכאבים.
פניתי לגדעון לבב שסביר שאת יודעת מיהו.
הוא המליץ לי לצרוך תוסף עוזרר ואכן הכל חלף.
כעבור כמה שנים התופעה שבה להציק לי והשתמשתי שוב בעוזרר וגם הפעם התופעה נפסקה.
בברכה
אבנר