אלוורה Aloe Vera

אלוורה – תאור ותפוצה
אלוורה הוא צמח רב שנתי בשרני, ממשפחת השושניים היכול לצמח עד לגובה של 4 מטר.
העלים בעלי קוצים. הפרחים צהובים. הצמח אלוורה גדל באזורים סובטרופיים Aloe_vera_flower_insetוטרופיים, כולל את דרום אפריקה, אמריקה הלטינית, והאיים הקאריביים.
אלוורה – רפואה עממית
שימוש בצמח אלוורה לצרכיי מרפא קיים שנים רבות. בתרבות המצרית הקדומה תואר שימוש בצמח על גבי תגליפי אבן.
אלוורה הייתה אחת מהתרופות הצמחיות הנרשמות ביותר במהלך המאה השמונה עשרה והמאה התשע עשרה.
גם היום השימוש בצמח אלוורה כצמח מרפא הנו שכיח ביותר. להמשיך לקרוא אלוורה Aloe Vera

שתף את הכתבה!

זוטה לבנה


זוטה לבנה  Micromeria fruticosa 

זוטה לבנה, זה הצמח שלי 🙂

במסגרת התואר השני בביולוגיה, הקדשתי שנתיים תמימות למחקר על הזוטה הלבנה. בחנתי את ההרכב הכימי של השמן האתרי וניסיתי לאתר זוטה לבנה עם ריח אחר. האם מצאתי? האם באמת יכול להיות שיש זוטה לבנה עם ריח אחר? ומה בעצם המשמעות של זה?

רקע כללי:
זוטה לבנה היא צמח ממשפחת השפתניים.
צמח הזוטה גדל בר בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה. זוטה לבנה נפוצה בכתמים בבתי גידול סלעיים בחבל הים תיכוני, מגבול הצפון ועד אזור הספר הים תיכוני בדרום (350-400 מ"מ גשם בשנה).
לזוטה הלבנה פרחים קטנים ולבנים.
הפריחה מתחילה מאוחר יחסית בחודש יוני ונמשכת לתוך הקיץ, שיאה בספטמבר וסיומה בדצמבר.
צמח הזוטה הלבנה הוא בעל ארומה מאד מיוחדת ולכן זוטה לבנה היא צמח מומלץ להכנת תה משובח. להמשיך לקרוא זוטה לבנה

שתף את הכתבה!

חיטה Triticum

חיטה תיאור ותפוצה
צמח החיטה הנו צמח חד שנתי השייך למשפחת הדגניים גובהו מ – 60 עד 150 ס"מ.
פרחי החיטה מכונים שיבוליות וערוכים בתפרחת היא השיבולת.
מקור החיטה ואזור תפוצתה הטבעי הוא אזור הים התיכון.
חיטה הינה סוג המונה עשרים מיני בר מהם התפתחו זני החיטה התרבותיים.
חיטת הבר הראשונה נתגלתה על ידי אהרון אהרונסון בגליל העליון והיא מכונה אם החיטה.
בין מיני התרבות העיקריים נמנים החיטה הקשה (דורום) וחיטה רכה (חיטת הלחם). להמשיך לקרוא חיטה Triticum

שתף את הכתבה!

כמון

כמון .Cuminum cyminum L תיאור ותפוצה
כמון הוא צמח תבלין הנמנה על משפחת הסוככיים. Cuminum_cyminum_-_Köhler–s_Medizinal-Pflanzen-198
מוצאו באזור הים תיכוני. עיקר גידולו כצמח תרבות מתרכז באירופה, אסיה וצפון אפריקה.
המדינות המייצאות הגדולות הן הודו ואיראן.
חלק הצמח שבשימוש הוא הזרע היבש המשמש לתיבול.
כמון – סקירה היסטורית
מקור הכמון הוא במצריים והוא תורבת במזרח התיכון, הודו וסין כבר לפני אלף שנה.
במהלך ההיסטוריה היה לכמון תפקיד חשוב במזון וברפואה. להמשיך לקרוא כמון

שתף את הכתבה!

לענה חד שנתית

לענה חד שנתית  .Artemisia annua L תאור ותפוצה:
לענה הוא צמח הנמנה על משפחת המורכבים. הסוג לענה מונה כ 184 מינים וכולל מינים המשמשים בתעשיית הקוסמטיקה לייצור בשמים, תרופות וחומרים נותני טעם כמו הצמחים טרגון ולענת האבסינט. להמשיך לקרוא לענה חד שנתית

שתף את הכתבה!

מרווה משולשת

מרווה משולשת
מרווה הנו סוג במשפחת השפתניים.
הסוג מרווה כולל כ 700 מינים ותפוצתם משתרעת על פני אזורים נרחבים בכדור הארץ.
השם מרווה מקורו מהמילה הלטינית salvere שמשמעותה להבריא.
בארץ ישראל עשרים וארבע מיני מרווה שונים.
מרווה משולשת נפוצה בחורש ובגריגה הים תיכונית. פורחת ממרס ועד יוני בצבע ורוד.
לצמח מרוה משולשת עלים בני שלשה עלעלים ומכאן מקור שמה העברי.
זהו שיח זקוף המגיע לגובה של 70-120 ס"מ טיפוס התפוצה מזרח ים תיכוני.
מרווה משולשת הינו צמח מוגן על פי החוק!
מרווה משולשת משמשת להכנת תה משובח ובעלת שימושים רפואיים שונים

להמשיך לקרוא מרווה משולשת

שתף את הכתבה!

מרווה רפואית

מרווה רפואית Salvia Officinalis – תיאור ותפוצהSalvia_officinalis_Closeup
צמח המרווה הנו סוג במשפחת השפתניים.
הסוג מרווה כולל כ 700 מינים ותפוצתם משתרעת על פני אזורים נרחבים בכדור הארץ.
השם מרווה מקורו מהמילה הלטינית salvere (להבריא).
בארץ ישראל עשרים וארבע מיני מרווה שונים.
מוצא הצמח מרווה רפואית הוא באזור הים תיכוני ובעיקר באזור סביב הים האדריאטי.
מרווה רפואית הוא צמח רב שנתי. מרווה רפואית אינה גדלה בר בארץ ישראל. להמשיך לקרוא מרווה רפואית

שתף את הכתבה!

סלרי

סלרי .Apium graveolens L עיקרי הדברים:
סלרי בן למשפחת הסוככיים הינו צמח תבלין ומרפא.
בסלרי אופיינו רכיבים כימיים שונים בעלי פעילות רפואית פוטנציאלית מגוונת כפי שהוכח במספר קטן יחסית של מחקרים שרובם התבצעו במבחנות או על בעלי חיים.
תכונתיו הרפואיות העיקריות הם: צמח משתן, הורדת לחץ דם, הורדת רמת הכולסטרול, מניעת מחלת הסרטן ופעילות נוגדת דלקת.
יש לציין כי הועדה הגרמנית comission E לא אישרה את צמח הסלרי כצמח מרפא בשל חוסר בתימוכין מדעיים ובשל היותו צמח אלרגני ובעל פעילות פיטופוטוסינסטיבית.
הפעולה היחידה המאושרת על ידם היא היותו צמח משתן.
אם זאת, נערכו ונערכים מחקרים על הסלרי המצביעים על תכונות מרפא פוטנציאליות רבות. להמשיך לקרוא סלרי

שתף את הכתבה!

פטרוזיליה Petroselinum crispum

פטרוזיליה תיאור ותפוצהפטרוזיליה
שמה של הפטרוזיליה משמעתו כרפס הסלע.
פטרוזיליה היא צמח דו שנתי, כלומר פורחת בשנה השניה.
פטרוזיליה נמנת על משפחת הסוככיים, דוגמאות לצמחים ממשפחת הסוככיים הם שומר, שמיר, והגזר.
מקור הפטרוזיליה כפי הנראה באזור טורקיה ולבנון.
היום מצויה פטרוזיליה בשווקים לאורך כל חודשי השנה.

קיימים 3 זנים מתורבתים עיקריים.
זן בעל עלים חלקים Var. latifolium
וזן בעל עלים מסולסלים var. crispum.
בשני הזנים הללו החלק בו משתמשים הם העלים.
בזן השלישי var. tuberosum משתמשים בשורש הצמח.
פטרוזיליה גדלה היום כצמח תרבות בעיקר בקליפורניה, גרמניה, צרפת, בלגיה והונגריה.

פטרוזיליה – סקירה היסטורית
פטרוזיליה מתורבתת מעל אלפיים שנה.
השימוש בפטרוזיליה כצמח מרפא, החל עוד לפני שהחל השימוש הקולינרי.
ביון העתיקה שימשה לקישוט האתלטים שניצחו בתחרויות לזכרו של ארכמורוס, אשר על פי האגדה מדמו נוצרה הפטרוזיליה ולפיכך שימשה הפטרוזיליה כסמל למוות והונחה על קברי המתים.
בנוסף האמינו כי ענידת זר פטרוזיליה סביב הצוואר עוזרת להפגת ריחות רעים.
נראה כי השימוש בפטרוזיליה כחלק מהמזון החל רק בתקופה הרומית.
בעבר בארצות מסוימות באירופה העדיפו אנשים את זן הפטרוזיליה המסולסלת על הזן בעל העלים החלקים בשל פחד מבילבול בין הזן החלק לבין צמח אחר דומה במראהו המכיל מרכיבים רעליים.
פטרוזיליה – רפואה עממית
צמח הפטרוזיליה נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר בגרמניה.
העלים והשורש משמשים לשטיפת מערכות במחלות של מערכת השתן התחתונה וגם לשטיפה של אבנים בכליות בתמיסה מימית.

בארה"ב משמשת הפטרוזיליה כמרכיב משתן ומפיג גאזים בתוספי מזון.

בצרפת משתמשים שימוש חיצוני בפטרוזיליה על עור יבש וסדוק ועל עקיצות חרקים ובשימוש פנימי לטיפול בכאבי מחזור חודשי.

ברפואה ההודית משמש שורש הפטרוזיליה לאותם שימושים כמו שורש הסלרי כמפיג גאזים ממערכת העיכול, משתן, ממריץ זרימת דם ווסתי ומכייח.
בנוסף משמשת הפטרוזיליה לטיפול בשיעול הנובע מברוניכיט וכטיפול בעצמות ופרקים כואבים.
כמו כן משמשת הפטרוזיליה להפגת ריחות פה לא נעימים באמצעות לעיסת עלי הצמח. במיוחד מומלצת לאחר אכילת מאכלים בעלי ריח חזק כמו שום לדוגמא.
פטרוזיליה – ההרכב הכימי
פטרוזיליה מכילה שתי קבוצות של מרכיבים מיוחדים המעניקים לה את סגולותיה הרפואיות.
על קבוצה אחת נמנים מרכיבי השמן האתרי כמיריסטין myristicin, אפיול apiole, בתא פאלאנדראן beta-phellandrene, לימונן limonene, אוג'נול eugenol, ואלפה טויון alpha-thujene.
הקבוצה השניה מכילה את הפלבנואידים הכוללים את החומרים apiin, apigenin, crisoeriol, and luteolin.
כל חלקי הצמח – העלים והשורש הם בעלי מאפייני ריח דומים. השמן האתרי המצוי בעלים ובשורשים הוא בעל מרכיבים דומים מאד.
השמן האתרי בפטרוזיליה מסולסלת בדרך כלל עשיר במריצסטין אך זן זה מכיל בסה"כ כמות נמוכה יותר של שמן אתרי.
בפרי בזן הפטרוזיליה המסולסלת ובזן המיועד לקטיפת השורש המרכיב הדומיננטי הוא מריצסטין (60% – 80%).
בזן בעל העלה החלק המרכיב הדומיננטי בפרי הוא אפיול (70%).

פטרוזיליה ופיטופוטוסנטטיביות
פטרוזיליה מכילה גם כמויות קטנות של פורנוקומרינים הכוללים את המרכיבים bergapten ו isoimperatorin
פורנוקומרינים הינם חומרים הגורמים לפיטופוטוסנסטיביות, כלומר לרגישות גבוהה יותר לקרינת השמש.

פטרוזיליה מכילה נוגדי חימצון
פטרוזיליה מהווה מקור עשיר לחומרים נוגדי חמצון, הפלבנואידים בפטרוזיליה בעיקר לוטאולין luteolin הינם נוגדי חמצון ומונעים נזקי חומרים מחמצנים בגופנו.

פטרוזיליה עשירה בויטמינים
פטרוזיליה עשירה מאד בויטמין C ופרו ויטמין A (בטא קרוטן).
פטרוזיליה היא מקור טוב לחומצה פולית הנמנת על קבוצת הויטמינים B.
האם בפטרוזיליה קיים ויטמין חדש?
מרכיב המכונה pyrroloquinoline quinone מצוי בפטרוזיליה בכמות גבוהה.
מרכיב זה הוכרז בעיתון Nature כוויטמין חדש במאי 2003 זאת לאחר שמשנת 1948 לא גילו שום ויטמין נוסף.  ב 2005 התפרסם מאמר נוסף בעיתון Nature שטען שהמרכיב אינו יכול להיות מוגדר כוויטמין.
אי לכך נחשב היום  -pyrroloquinoline quinone PQQ כקופקטור -חומר הדרוש לאנזים על מנת לזרז תגובה כימית מסוימת וקשור בגופנו למספר מערכות: לתגובת מערכת החיסון, מערכת הרבייה, בריאות העור, ופירוק חומצות אמינו.

מקורות טובים נוספים למרכיב זה הם תפוחי אדמה, קיווי פאפיה ותה ירוק.

פטרוזיליה – בעיניים מדעיות
ה British herbal compendium אישר את השימוש הפנימי בפטרוזיליה למצבים ראומטיים, לבעיות של גאזים במערכת העיכול, לכאבים ובעיות במתן שתן.
נראה שתכונתו המשתנת של צמח הפטרוזיליה היא תוצר של מרכיבי השמן האתרי מרציסטין ואפיול.

פטרוזיליה וסרטן
מרכיב בשמן האתרי של הפטרוזיליה מפעיל בגוף מנגנון יעיל נגד חומרים מסרטנים.
השמן האתרי ובמיוחד המיריציסטין myristicin הוכח כמונע התפתחות גידולים סרטניים בחיות מעבדה במיוחד בטיפול בסרטן הריאות.
נראה כי מריציסטין-מרכיב בשמן האתרי מפעיל את קבוצת החומרים המכונה גלוטטיון אס טרנספרז Glutathione S-transferase זוהי משפחה של אינזמים המשנים באמצעות גלוטטיון הרכב של חומרים שונים בניהם כאלו המזיקים לגופנו (כמו חומרים מסרטנים) והופכים אותם ללא רעילים.
הנחיות לשימוש בפטרוזיליה לפי הקומישן E
המונוגרף של הפטרוזיליה שהוצא על ידי הקומישין E שהינה הוועידה המחמירה ביותר לגבי מתן אישור לשימוש בצמחים על פי מידע מדעי, מומלץ להשתמש בפטרוזיליה רק כצמח משתן, ולטיפול ומניעה בבעיות בדרכי השתן ובאבנים במערכת השתן.
על פי ד"ר מינה פארן בספרה רפואת הצמחים, פטרוזיליה מסולסלת מומלצת ליתר לחץ דם.

פטרוזיליה – בטיחות

פטרוזיליה מכילה כמות גבוהה של אוקסלטים. חומר זה כאשר מצוי בכמות גבוהה בנוזלי הגוף יכול לעבר התגבשות ולגרום לבעיות בריאותיות.
לכן לאנשים עם אבנים בכליה או בכיס המרה מומלץ להמנע מאכילה מוגזמת של פטרוזיליה.
אוקסליטים גם מונעים ספיגה של סידן. אך מכיון שמזונות המכילים אותם מכילים גם כמות גבוהה של סידן אם נלעס אותם באופן מלא לא נצא בגרעון של סידן מארוחה כזו.

המלצות
לא מומלץ להשתמש בפטרוזיליה לצרכים רפואיים במצבים הבאים, נשים בהריון ואנשים הסובלים ממצבים דלקתיים בכליות.
שטיפות לא מומלצות במקרים של בצקת הנגרמת עקב פגם בתפקוד הלב או הכליות.
דווחו מקרים של תגובות אלרגיות של העור או הממברנה המוקוזית בצריכה גבוהה של פטרוזיליה.
לא ידוע על אינטראקציה כלשהיא עם תרופות אחרות.

מקורות

Herbal Medicine Expanded Commission E Monographs Blumenthal, Goldberg, Brinckmann American Bottanical Council 2000
http://www.whfoods.org

שתף את הכתבה!

צינכונה Cinchona – כינין quinine

מה זה כינין?
כינין הוא אלקלואיד המשכך כאב, נוגד דלקת ויעיל נגד אבעבועות שחורות, בעל טעם מריר.
מתן כינין היה הטיפול היעיל הראשון נגד מלריה.
הכינין משמש כיום גם לטיפול בהתכווצויות שרירים ליליות ודלקת פרקים.
עץ הצינכונה
מקור הכינין הוא מקליפת עץ מהסוג צינכונה שמכונה גם קליפה פוראינית.
הסוג צינכונה נמנה על משפחת הפואתיים.
בעבר השתמשו בקליפת גזע עץ הצינכונה כתרופה למחלת המלריה. קליפת הצינכונה נטחנה לאבקה אותה מהלו בנוזל כמו יין.
להמשיך לקרוא צינכונה Cinchona – כינין quinine

שתף את הכתבה!